גזר דין לנהג משאית בגין אי שמירת מרחק וגרימת מוות ברשלנות

דרגו את המאמר

משאית לא שמרה מרחק – 10 שנות פסילה בגין גרימת מוות ברשלנות

בית המשפט לתעבורה גזר את דינו של נהג משאית אשר היה מעורב בתאונת דרכים לפני כעשר שנים. כחודש לאחר התאונה נפטר נהג הרכב הפרטי בו התנגשה משאיתו של הנאשם. אי לכך, הוגש כנגד אחרון כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות ואי שמירת מרחק.

על פי כתב האישום, הנאשם נהג במשאיתו בשעה 11:30 בבוקר במסלול הימני בכביש מחדרה לכיוון גן שומרון. לפני הנאשם נסעה מכוניתו של המנוח. כאשר המנוח הגיע עם רכבו לצומת לפני הפנייה לגן שומרון, נעמד הוא לפני הפנייה ואותת על כוונתו לפנות. הנאשם, אשר לא שמר מרחק, לא הספיק לעצור בזמן וכתוצאה מכך נהדפה מכוניתו של המנוח והתנגשה במעקה הבטיחות. המנוח, אשר היה בן 79 בעת התאונה, הובהל לבית החולים ונפטר מפצעיו כחודש לאחר מכן.

 
הנאשם הורשע, במסגרת כתב האישום המתוקן, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, עבירה על תקנה 49(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, ועבירה לפי סעיף 38(2)(3) לפקודת התעבורה.

בית המשפט, בבואו לגזור את דינו של הנאשם, עמד על חומרת המעשים אשר בוצעו על ידי האחרון ועל רשלנותו בנהיגה. "הנאשם נהג מבלי לשים ליבו לדרך, ומבלי לשמור מרחק ראוי מהרכב אשר נסע לפניו", נכתב בפסק הדין. "טענותיו כי היה מדובר ביום גשם ובכביש רטוב אינן יכולות להפחית מרשלנותו".

יתרה מכך, מצופה מהנהג הסביר לנהוג ביתר זהירות כאשר התנאים הסביבתיים אינם סטריליים לחלוטין. דהיינו, כאשר עסקינן בנהיגה בכביש רטוב וביום גשום, מוטל על הנהגים לנהוג במשנה זהירות. במקרה דנן, לא הוכחה זהירותו של הנאשם, והתוצאה הטראגית לפנינו, קבע השופט.

כיצד נגזר דינו של נאשם בגרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים?

ישנם שלושה כללים אשר מנחים את בית המשפט בבואו לגזור את עונשו של אדם אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בכביש. ראשית, בתי המשפט נוטים להטיל על נאשמים אלו מאסר בפועל ופסילה לתקופה הולמת – זאת הן בשל שיקולי הרתעה והן בשל עיקרון קדושת החיים. שנית, בשל אופיה של העבירה, והעובדה כי היא מבוצעת על פי רוב על ידי אנשים נורמטיביים, בית המשפט איננו מייחס משקל רב לנסיבות האישיות של הנאשם. שלישית, בית המשפט בוחן את "דרגת הרשלנות".

מן הכלל אל הפרט - בית המשפט קבע כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל אשר ירוצה בעבודות שירות למשך חצי שנה, ופסילה לעשר שנים. עונש הפסילה החמור הוטל על הנאשם למרות שהאחרון טען כי היות והוא מועסק כנהג משאית, מדובר בסכנה ממשית לפרנסתו.

בית לא קיבל טענותיו אלו. בגזר הדין נכתב כי היות ומדובר בנהג משאית מקצועי, היה מצופה ממנו ביתר שאת לשים ליבו לדרך. תאונה קטלנית אשר נגרמה על ידי נהג משאית מצדיקה מקל וחומר את הורדת ה"נהג המקצועי" מהכביש לתקופה משמעותית, קבע השופט.