אחריות בעל רכב
| דרגו את המאמר |
|
סעיף 27ב' לפקודת התעבורה קובעת כי במידה ונעשתה עבירת תעבורה ברכב, בעל הרכב אשם בביצועה כל עוד לא יוכח אחרת. על פי סעיף זה, קיימת חזקה כנגד בעל הרכב להיותו הנהג במועד העבירה, ובית המשפט רואה אותו כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה (או כאילו הוא העמידו במקום אסור).
עם זאת, בעל הרכב רשאי לנסות ולהוכיח אחרת. במקרים אלו, מוטל על בעל הרכב להוכיח מי נהג ברכב, העמידו או החנה אותו. כמו כן, הוא רשאי להוכיח שהוא מסר את החזקה ברכב לאחר הוא שחזקה זו נלקחה ממנו ללא ידיעתו. לעיתים, אחריותו של בעל הרכב עלולה להביא להרשעתו של אדם אשר ברור שלא ביצע את העבירות המיוחסות לו. לדוגמא, הורה המעוניין למנוע הרשעת בנו, הנהג הצעיר, בעבירות תנועה בשנותיו הראשונות לרישיונו.
חזקה על בעל הרכב שהוא יודע מי נוהג במכוניתו
החזקה אשר קבועה בסעיף 27ב לפקודה נחקקה לפני כ-21 שנים, בשנת 1990, במסגרת תיקון מס' 24 לפקודת התעבורה. הסעיף המתוקן איחד למעשה בין שלוש הוראות חוק אשר היו קיימות בסעיפים שונים בפקודה, תחת קורת סעיף אחד. הנשיא בדימוס, אהרון ברק, התייחס בפסיקתו לביטוי לתכליתה של חזקה זו.
"מוטלת אחריות פלילית על בעליו של הרכב, במסגרת סעיף 27ב' לפקודת התעבורה, וביסוד אחריות זו מונחת הגישה כי הבעלים אמור לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה, ובכוחו לשמור רישומים ראויים בעניין זה", ומוסיף ברק, "כאשר הרכב הוא בבעלותו של בן-אדם בשר ודם, קל וחומר במקרים בהם מדובר ברכבו היחיד, קיימת הנחה עובדתית חזקה שהוא עצמו - או אחר ברשותו - נהג ברכב".
דוגמאות מהפסיקה
לא אחת, בתי המשפט לתעבורה דנו במקרים חריגים במסגרת אחריות זו. לדוגמא, בפרשת דברשווילי נ’ מ"י, עסק בית המשפט בכתב אישום שהוגש כנגד אדם בגין דריסת אדם ברחוב בן יהודה בתל אביב. בעל הרכב טען, ועימו כל העדים, כי הנהגת אשר דרסה את הולך הרגל הייתה אישה ג'ינג'ית. לטענתו של בעל הרכב, הוא אינו יודע מי זו הנהגת המדוברת ומדובר למעשה ברכב אשר נגנב. בית המשפט דחה את טענות הגניבה אשר הועלו על ידי הנאשם, ולמרות שהיה ברור כי האחרון לא נהג ברכב במועד האירוע, הוא הורשע בדין ואף ריצה מאסר בפועל במשך שישה חודשים.
במקרה אחר, בית המשפט הרשיע נהג מונית בעבירות אשר בוצעו על ידי נהג שכיר, וזאת למרות שנהג המונית אמר כי יש לגלגל את מלוא האחריות לפתחו של השכיר. לטענתו של נהג המונית, הוא הדריך את העובד שלא לבצע עבירות תעבורה במונית בזמן שהיא בחזקתו. בית המשפט קבע כי לא די בהדרכה בעל פה והיה על נהג המונית לדאוג באופן ברור וממשי למניעת ביצוע עבירות על ידי השכיר.
לאחרונה, בית המשפט הרשיע בעל רכב שהיה מעורב בתאונה דרכים קטלנית בירושלים בעבירות חמורות, וזאת למרות שהיה ברור כי הנאשם לא נהג ברכב אלא מנסה להגן על אחר. היות והנאשם לא מסר את שמו של הנהג המדובר, בית המשפט הרשיעו במיוחס לו.
לסיכום,
עבירות תעבורה רבות נעשות על ידי נהגים אשר אינם נוסעים ברכבים בבעלותם. במקרים אלו, חשוב לדעת כי בעל הרכב אינו חייב "לקחת את האשמה עליו" והוא יכול להסית את כתב האישום כלפי הנהג בפועל. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר מדובר בעבירות חמורות אשר בצידן זימון למשפט, נקודות משמעותיות וכדומה.
כמו כן, עבירות - קלות כחמורות - מצטברות ברישומו התעבורתי של בעל הרכב, במסגרת אחריותו, וזאת כל אימת שלא פעל האחרון בעניין זה. במועד מאוחר יותר, הרשעות אלו עלולות להיות לנהג לרועץ (לדוגמא, מספיקה עבירת מהירות אחת בכדי להקשיח את גזר הדין בגין עבירה בשלב מאוחר יותר). במקרים אלו, מומלץ בהחלט לפנות לעורכי דין העוסקים בדיני התעבורה, ולהתייעץ עמם בנושא.