נהיגה במהירות וזיכוי מכוח סעיף 27ב לתקנות התעבורה - עו``ד אלעד שור
דרגו את המאמר |
|
זיכוי מעבירת מהירות כאשר הוכח שהרכב היה בחזקת אדם אחר - עו"ד אלעד שור
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של אדם אשר הורשע במהירות מופרזת ובניגוד לתקנה 54א' לתקנות התעבורה. המערער, אשר יוצג על ידי עו"ד אלעד שור, טען בפירוט רב כי לא הוא נהג ברכב בעת האירוע אלא אחר. בית המשפט ציין כי "הסניגור המלומד טען בבהירות הראויה לשבח טענותיו כנגד הכרעת הדין. עיקר דברים בטענת סניגוריה כי המערער לא הוא אשר נהג ברכב, אלא אחר. ומי הוא אותו אחר? אחד בשם פסייחוב ולדימיר".
עו"ד שור טען כי הנאשם (מרשו) הינו בעל הרכב, אך הרכב הועבר לחזקתו של אחד - מנהל העבודה שלו וגיסו. לטענת עו"ד שור, מרשו לא נהג ברכב בעת האירוע, והוא אף אינו יודע דבר בנוגע לכתב האישום. עד ההגנה, אשר הרכב הועבר לידיו, העיד כי הוא מחזיק ברכב נשוא כתב האישום, וביום העבירה הוא עבד עד מאוחר כאשר אחד העובדים - פסייחוב - מבקש לעשות שימוש ברכב (ולהשיבו למחרת).
ב"כ המאשימה טען כי עדותו של מחזיק הרכב איננה מהימנה, כפי שנקבע בבית משפט קמא. לדבריו, מדובר באדם אשר בית המשפט לתעבורה כינה אותו "שקרן", לא פחות. התובע ציין כי בית המשפט לא האמין לעד כהוא זה, ונקבע כי אין לקבל את טענותיו לכך שהרכב נמסר לעובד החברה. הדברים נאמרו גם חרף תצהיר אשר נערך על ידי עובד זה ונחתם כביכול על ידו.
ביטול הרשעה בגין הוכחה העברת החזקה על הרכב
בית המשפט המחוזי ציין כי נראה שהמערער צודק בטיעוניו ועל כן יש להפוך את ההחלטה בעניינו. בפסק הדין נכתב כי מלוא תשומת הלב צריכה להיות מופנית במקרה דנן לסעיף 27ב לפקודת התעבורה.
סעיף זה קובע כי במידה ונעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג במכונית בעת האירוע, זולת אם הוכח אחרת. כמו כן, בעל הרכב איננו אשם בעבירות תעבורה אשר בוצעו ברכבו כאשר זה נלקח ללא ידיעתו ובלי הסכמתו.
מלשון סעיף זה ניתן ללמוד כי אם בעל רכב הוכיח למי נמסרה החזקה ברכב, הרי לא ניתן להרשיעו בעבירות תעבורה כאשר הרכב היה בידי אחר. בפסק הדין נקבע כי אי אמון בגרסתו של עד ההגנה, אשר טען כי הוא המחזיק ברכב ונמצא דובר שקר, אינו יכול להביא להרשעתו של המערער.
לאמור, אין זה משנה האם עד הגנה החזיק ברכב במועד האירוע, או עובד החברה מטעמו. כך או כך הדברים אינם מובילים את בית המשפט להרשיע את המערער, וזאת משום שהוכח כי החזקה על הרכב לא הייתה בידיו.
"המערער הביא והראה כי אחר החזיק ברכב. אי אמונה של השופטת המלומדת כי לא הוכח כי פסייחוב נהג אותה עת - דבר אין לה עם עצם ההוכחה, אשר הצליח גם הצליח המערער להראות (והדבר לא נשלל כאמור כלל ועיקר בקביעות בימ"ש נכבד קמא) כי לא הוא אשר צריך לשאת באחריות מכוח בעלותו", נכתב בפסק הדין, "אשר על כן, המערער מזוכה".