ערעור בעקבות החלטות המכון הרפואי

דרגו את המאמר

ביקורת על רשות הרישוי - שני פסקי דין במסגרת ערעורים על החלטה לפסול רישיון נהיגה

שני פסקי דין אשר ניתנו לאחרונה בבית המשפט המחוזי, כללו ביקורת חריפה על התנהלותה של רשות הרישוי בבואה לפסול רישיונות נהיגה. בית המשפט קבע למעשה כי ועדות הערר התנהגו כלפי הנהגים במידה רבה של "גבהות לב" ו"פטרנליזם".
 

במקרה הראשון דובר על נהגת אשר החזיקה במשך 34 שנים ברישיון נהיגה. בעקבות מעורבותה של האחרונה בתאונת דרכים, הוגש כנגדה כתב אישום. בית המשפט לתעבורה קבע כי יש להפנות את הנאשמת למכון להכשרת נהגים, וזאת על מנת לבחון את כשירותה לנהוג. הנהגת הופנתה למכון ושם נקבע על ידי פסיכולוגית כי לאחרונה יש "תובנה לא כל כך טובה, קשיים אמוציונאליים שונים, ואינהיביציות לא מספיק טובות".

המומחית קבעה כי מצבה הנפשי של הנבדקת מושפע מפטירתן של אמה ובתה בת השנתיים בתוך שנה אחת. לטענת הוועדה, הנבדקת ניהלה את חייה לפי "מערכת חוקים פרטית" והיא סבלה מהפרעות אישיות אשר גרמו למאבקים בסביבתה. אי לכך, הוחלט לפסול את רישיון הנהיגה שלה. במסגרת ערר אשר הוגש על ידי הנהגת, וועדת הערר הפנתה את המערערת לבדיקה במכון "יעד חן". פסיכולוג קליני אשר בדק את המערערת קבע כי היא סובלת מ"הפרעות בשיפוט המציאות", "תפקוד פזיז ונמהר", "רמת תוקפנות גבוהה" ו"רמת חשדנות עולה".

חוות דעת רפואית סותרת

פסיכולוגית קלינית מטעמה של המערערת, לעומת זאת, הציגה ממצאים הפוכים לחלוטין. לטענתה, מדובר באישה בעלת אישיות מאורגנת ומגובשת, יכולת לאיפוק ולריסון, ובוחן מציאות תקין. בפני ועדת הערר הוצגה שורה של מסמכים נוספים, ובסופו של היום נדחה הערר.

המערערת לא אמרה נואש ופנתה בעתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי הורה על מינוי מומחה רפואי מטעמו. מומחה זה קבע כי המערערת איננה סובלת מבעיה אישיותיות אשר יכולה להביא לשלילת רישיונה.

בית המשפט קבע כי היקף הביקורת השיפוטית אשר בית המשפט רשאי להפעיל על החלטתה של הועדה העוסקת בשלילת רישיון, גבוהה כאשר מדובר בשלילת רישיון קיים (מעבר לביקורת כלפי אי מתן רישיון חדש). שלילת רישיון קיים מהווה אפוא פגיעה של ממש בזכויות חוקתיות של הנהג, וזאת משום שהנהיגה הינה חלק מהחיים הרגילים של הציבור הרחב והיא טומנת בחובה באופן ברור את חופש התנועה של הפרט. במקרה דנן, קבע השופט, עסקינן באישה אשר בידה רישיון נהיגה מזה 34 שנים. כמו כן, בשל נכותה, האחרונה זקוקה לרישיון נהיגה.

המכון הרחיב את סמכותו שלא כדין

בפסק הדין נכתב כי "הסמכויות אשר נתונות למשרד הרישוי, בבואו לשלול רישיון נהיגה ובכך להגביל את זכות התנועה של האדם העומד לפניו, צריכות להישקל בכובד ראש. כמו כן, יש לזכור כי על פי רוב נתונה הסמכות לשלול רישיון נהיגה לבית המשפט, וזאת בכפוף להרשעה בעבירות תנועה".

השופט הוסיף ומתח ביקורת על רשות רישוי. לטענתו, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים רואה לעצמו חירות להרחיב את סמכויות ולהביא לשלילת רישיונות נהיגה, באופן רחב מן הראוי. התבוננות בחוות הדעת המקצועיות בתיק זה, קבע השופט, אינן יכולות שלא להביא למסקנה כי הפסיכיאטריים או הפסיכולוגיים במקרה דנן התנהגות בגבהות לב. 

המומחים קבעו למעשה כי תכונות מניפולטיביות או נרציסטיות, אשר נמצאות במידה מסוימת אצל כל אחד ואחת מאיתנו, הינן כה שליליות אשר יש בגינן כדי לפסול רישיון נהיגה. רוצה לומר, קיים דפוס התנהגות נורמטיבי, אשר כל הסוטה ממנו אינו רשאי לאחוז בהגה.

לסיכום, השופט קבע כי התנהלות זו מעלה חשש לפגם וזאת משום שפסיכיאטריה הינה "כר נרחב לפרשנות". דהיינו, ייתכן כי אבחנתו הפסיכולוגית של פלוני במכון הרפואי לביטחות בדרכים הייתה שגוייה, וגורלו נחרץ שלא כדין. זאת ועוד, בניגוד לפסילה המוטלת על הנהג בבית המשפט לתעבורה, פסילה על ידי המכון הרפואי עלולה להימשך שנים רבות.

נוסחת האיזון הראוי לעניין זה, קבע השופט, נוגעת אפוא להסתברות הנדרשת להוכחת הסיכון שיווצר כתוצאה מנהיגתו של הנבדק העומד למבחן (בהבחנה מנהגים אשר סובלים מפגיעות שברור כי הן מסכנות את איכות נהיגתם - לדוגמא, הסובלים מליקויי ראייה או שמיעה). בסופו של היום, נקבע כי רישיון הנהיגה יושב למערערת לאלתר.

נגמל מסמים יזכה ברישיון הנהיגה בחזרה

בפסק דין נוסף הורה בית המשפט המחוזי להשיב את רישיון הנהיגה לאדם אשר רישיונו נפסל בנסיבות דומות. במקרה זה דובר על אדם בן 40, גרוש ואב לשני ילדים, אשר היה בעברו מכור לסמים ואף אושפז בבית חולים בגין בעיות נפשיות.

האחרון הציג בפני בית המשפט מסמכים אשר מאשרים את שיקומו ואת גמילתו מהחומרים הנרקוטיים. כמו כן, דובר על רכב הדרוש לשם פרנסתו, וזאת לאחר שהוכח כי הוא עובד בחברה גדולה. במקרה דנן, קבע השופט, ניכר כי וועדת הערר לא ערכה איזון ראוי בין השיקולים הנגדיים, ולא העמידה באופן ברור את הפגיעה במבקש מחד, לבין הפגיעה בציבור מאידך.