נהיגה נגד כיוון התנועה

דרגו את המאמר

זיכוי מעבירה של נהיגה נגד כיוון התנועה

על פי כתב האישום, הנאשם נהג כנגד כיוון התנועה ובכך עבר על תקנה 37 לתקנות התעבורה. הנאשם טען כי הוא כופר באישום וזאת משום שאין שילוט במקום האוסר על נסיעה בכיוון האמור. בית המשפט ציין כי הצומת נשוא כתב האישום מוכרת לו וזאת משום שכעשרה נהגים אחרים, לפני הנאשם דנן, טענו כנגד המאשימה את אותה הטענה בדיוק.

כל האזרחים הללו, כתב השופט, הציגו לי תמונות של המקום מהן ניתן לראות בבירור כי אין איסור על פניה שמאלה. זאת ועוד, בכניסה לרחוב המדובר לא ניתן להבחין בקיומו של מסלול נסיעה נוסף אשר הוא מעבר למסלול הנסיעה בו נסע הנאשם.
 

השופט הוסיף כי מכיוון שטענות הנאשם כבר נשמעו בעבר מצד נהגים אחרים, הוא החליט להפנות את תשומת ליבה של התביעה לכך שייתכן כי מי שמגיע מכיוון נסיעתו של הנאשם איננו יכול להבחין כי הדרך החוצה הינה חד סטרית לכיוון מערב. לאמור, ייתכן וחוסר היכולת להבחין במסלול הנסיעה הנוסף, אשר נובע מטופוגרפיה המקום, מכשיל את הנהגים שלא בצדק. התביעה לא קיבלה את דברי השופט ווהחליטה להמשיך את ההליכים בתיק, כאילו דבר לא אירע.

"מלכודת מיותרת בפני נהגים"

במהלך ישיבת ההוכחות, הנאשם הציג תעודת עובד ציבור של עיריית הרצליה ובה אישור כי התמונה אשר הנאשם מציג בבית מהשפט, שנלקחה שלושה ימים לאחר עריכת הדו"ח כנגדו, משקפת היטב את פני הדברים בשטח. כמו כן, הנאשם הציג תמונות נוספות של הצומת ועורך הדו"ח העיד כי אכן מדובר בתמונות ומייצגים המעידים על המקום בפועל.

בית המשפט קבע כי הוא שוכנע שלא בלבד שלא היה מקום לערוך את הדו"ח כנגד הנאשם ולהגיש את כתב האישום, אלא שהצבת שוטר במיקום זה לא נועדה אלא להעמיד מלכודת מיותרת בפני נהגים אשר בינה לבין אכיפת החוק אין ולא כלום. השופטת הוסיפה ומתחה ביקורת על התנהלות גורמי האכיפה בעניין זה בקובעה כי "התנהגות זו של המשטרה גורמת לאזרחים בזבוז זמן ויוצרת אצלם זעם ותסכול כלפי גורמי אכיפת החוק".

לא זו אף זו, בית המשפט קבע כי בשל השחתת זמנו של הנאשם, והואיל ולא היה מקום לפתוח כנגדו בהליכים מלכתחילה, יש לפסוק עבור האחרון הוצאות. "ניתנה לתביעה הזדמנות, כאמור לעיל לשקול, אם יש לה עניין בניהול התיק והתביעה הודיעה,כי יש לה עניין בהמשך ניהול ההליכים בתיק.  משכך, על התביעה לשאת בתוצאות של רישום הדוח הבלתי מוצדק נשוא תיק זה".