עבירת אור אדום

 

אחת העבירות החמורות ביותר בדיני התעבורה הינה עבירת אור אדום. חציית צומת באור אדום, כאשר הנהגים בכיוונים האחרים בטוחים כי זכות הקדימה תינתן להם בהגיעם לצומת, מהווה לא אחת מקור לתאונות (לעיתים קטלניות).

 

עם זאת, לעיתים ניתן לזכות בזיכוי גם בגין עבירה זו, וזאת כאשר ניטע בליבו של בית המשפט ספק סביר בנוגע לביצוע העבירה בפועל. הדברים אמורים ביתר שאת כאשר הצומת איננה מצולמת ואין עדות חיצונית למקרה, פרט לעדותם של הנהגים המעורבים בתאונה. דוגמא לזיכוי מחמת הספק ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לתעבורה.

 

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירה של נסיעה באור אדום בצומת מורשה. לטענת המאשימה, כתוצאה מנסיעתו של הנאשם באור אדום, פגע רכבו ברכב אחר אשר נכנס לצומת באור ירוק. הנאשם נחבל בתאונה ונזק נגרם לכלי הרכב אשר היו מעורבים באירוע. האם אכן הוכח כי הנאשם עבר באור אדום?
 

 

בין הצדדים לא הייתה מחלוקת בנוגע לעובדות הבאות. הנאשם נהג במשאיתו בכביש גהה, בנתיב הימני מדרום לצפון, והגיע לצומת מורשה. הרכב המעורב היה אף הוא משאית אשר נכנסה לצומת מורשה ממערב למזרח. מערכת הרמזורים בצומת הייתה תקינה והתאונה התרחשה במרכזה של הצומת הסואנת.

 

הנאשם והמאשימה היו חלוקים אפוא במספר נקודות. בעוד המדינה טענה כי הנאשם נכנס לצומת באור אדום, הנאשם טען כי היה זה הרכב המעורב אשר ביצע את העבירה הנטענת. בית המשפט קבע כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק, וזאת משום שהמאשימה לא הרימה את הנטל הדרוש להוכיח אשמתו (מעל לכל ספק סביר, כנהוג במשפט הפלילי).

 

במקרה דנן, נכתב בהכרעת הדין, לא היה לתאונה כל עד ניטראלי אשר יכול היה להבדיל בין גרסאות ההגנה והתביעה. זאת ועוד, בית המשפט בחן היטב את תוכנית הרמזורים במקום וקבע כי אין זה בלתי סביר שהרכב המעורב נכנס לצומת "בטעות" משום שהתבלבל בכיוון האור הירוק בדרכו.

 

בנסיבות אלו, נקבע כי אין זה מופרך כי הסיבה לתאונה נעוצה במערכת הרמזורים ולא בהתנהגות מי מהצדדים. אי לכך, נקבע כי לא הוכחה התשתית העובדתית הדרושה על מנת להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו, והאחרון זוכה מחמת הספק.