הגנת זוטי דברים במשפט תעבורה - עבירה ראשונה לאחר 46 שנות נהיגה

דרגו את המאמר

 

האם בית המשפט רשאי לזכות נהג בעל רישיון נהיגה עשרות שנים, אשר לא נצברה לחובתו ולו עבירת תנועה אחת, וזאת לאחר קביעה כי מדובר ב"זוטי דברים"? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לתעבורה במסגרת כתב אישום שהוגש כנגד נהג בגין נסיעה ברכב ללא מבחן רישיון.

 

הנאשם במקרה דנן הינו יליד 1939 אשר מחזיק ברישיון נהיגה מזה למעלה מ-40 שנה. במשך 46 שנות נהיגה, לא צבר הנאשם דכאן ולו עבירת תנועה אחת, לרבות עבירות הזמנה לדין או קנס ואף לא דו"חות חנייה. העבירה נשוא כתב האישום הינה בגין נהיגה ברכב ללא מבחן רישוי. הנאשם הודה באשמה וכתב לבית המשפט כי יש להתחשב בו וזאת משום שמדובר במעידה חד פעמית לאחר עשרות שנים. כמו כן, הוסיף הנהג, גם עבירה זו בוצעה על ידי בתום לב.

 

במקרה דנן, בית המשפט הודה כי רישומיו התעבורתיים של הנאשם נבדקו, וזאת משום שנהגים רבים נוטים שלא לדייק בנוגע לעברם התעבורתי (אם מחמת שכחה ואם מחמת נסיבות אחרות). דבריו של הנאשם קיבלו משנה תוקף מהמסמכים שנבדקו.

 

סעיף 34יז לחוק העונשין קובע כי אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה כלשהו, אם לאור טיבו של המעשה, בהתאם לנסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, מדובר במעשה קל ערך. הרציונאל מאחורי סעיף זה הינו ברור. גם אם ניתן לטעון כי פלוני ביצע עבירה, הרי שבנסיבות המקרה ייתכן וניתן יהיה להימנע מהאשמתו בכך. משפטנים התווכחו ביניהם לא אחת בנוגע להיקף הגנה זו, האם יש להעניק לה פרשנות רחבה, או שמא עסקינן בהוראה שצריך כי תיבחן בצמצום ובמשורה.

 

לא אחת עסק בית המשפט בסוגיית החלת הגנה זו על משפט התעבורה. ראשית, עבירות תעבורה אינן נתפסות על ידי הציבור כ"עבירות פליליות וחמורות" (כאשר מדובר ב"עבירות קלות" כגון מהירות או חגורת בטיחות).

 

הסיבות לכך הן רבות, בעיקר משום שכמעט כל הנהגים בישראל מפרים מדי פעם את חוקי התנועה (פרסה במקום אסור, מהירות מעט גבוהה מן המותר, חנייה במקום אסור, נהיגה ללא טסט וכדומה). אכן, ישנן עבירות תנועה אשר גם הציבור רואה בהם עבירות חמורות - לדוגמא, נהיגה בשכרות. עם זאת, ברור כי דין מי שנסע 10 קמ"ש מעל המהירות המותרת איננו כדין מי שנסע 70 קמ"ש מעל המהירות המותרת.

 

בתי המשפט נמנעים מלהחיל במקרים שאינם חריגים את הגנת זוטי הדברים. הלכה פסוקה היא כי מדובר בבעיה קשה כאשר החלת הגנה זו על משפט התעבורה - אין לה סוף. מרבית עבירות התעבורה יכולות להיתפס כ"זוטי דברים".

 

אי לכך, נקבע כי על פי רוב יש "לנקוט משנה זהירות בדיני התעבורה לפני שנקבע כי עבירה ספציפית חוסה בכנפיה של הגנת זוטי דברים. עם זאת, ברי כי לא ניתן לטעון שהגנה זו אינה קיימת בתעבורה בצורה גורפת”. הפסיקה קבעה כי ישנם ארבעה היבטים אשר נבחנים בטרם תוחל הגנת זוטי הדברים - טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי.

 

 

בית המשפט קבע כי המקרה דנן מקיים את ההגיון להחיל את הגנת זוטי הדברים על הנאשם. הנהג דכאן הוכיח כי הוא "נהג זהיר למופת". בישראל, בה מיליון אזהרות והזמנות לדין נרשמות כנגד נהגים בכל שנה, נהג אשר לא צבר במשך 46 שנה ולו עבירה אחת הינו סמל למופת בנהיגה.

 

"אם בכל זאת נוהג הנאשם ארבעים ושש שנה ולא נרשמה לחובתו ולא עבירה אחת, יש לשבחו על כך", נכתב בפסק הדין, "אין לנו אלא לקוות שנהגים רבים ינהגו כמוהו.  בית משפט זה חייב לעיתים רבות להעניש נהגים עבריינים בחומרא יתירה. אולם כשם שנוהגים וצריכים אנו לנהוג כלפי נהגים שאינם זהירים, מן הראוי שנתייחס בצורה הפוכה לאלו שהוכיחו על עצמם כי משתדלים הם לנהוג בזהירות הראויה. האם הנאשם שלפנינו הוא הנהג המסוכן אותו צריכה המשטרה לחפש? ולא נוסיף בכך. אשר לכן, המקרה שלפנינו, ראוי לחסות תחת כנפיה של הגנת זוטי דברים".