הכרעת דין בעניין אי מסירת פרטים לאחר תאונת דרכים

דרגו את המאמר

פסק דין - אי מסירת פרטים לאחר תאונת דרכים

האם כל נהג אשר היה מעורב בתאונת דרכים נדרש, לפי תקנה 144א(3) לתקנות התעבורה, למסור פרטים לכל נפגע אשר היה מעורב באירוע? סוגיה זו עמדה במרכזו של פסק דין אשר ניתן בבית המשפט לתעבורה, וזאת כאשר שני הנהגים סירבו למסור פרטים בטרם ימסור הנהג השני את פרטיו. לאחר שאיש מן הנהגים לא הסכים למסור פרטים, קם אחד הנהגים ונסע מן המקום.

הנאשם היה מעורב בתאונת דרכים כאשר הוא יוצא מחנייה ופוגע ברכב שהגיע מצד שמאל. הנאשם וב"כ לא חלקו על אחריותו של הנאשם לתאונה. כמו כן, לא הייתה מחלוקת כי הנאשם סירב למסור פרטיו למתלונן.

הנאשם טען כי הוא היה מוכן למסור את הפרטים, וזאת כל אימת שהמתלונן ימסור לו את פרטיו שלו. לטענתו, במקום נוצרה ההמולה והוא נמלט מזירת האירוע מחשש לפגיעה פיסית בו. לדבריו, המתלונן הרים את קולו, צעק ונופף כלפיו בידיו, והוא חש מאוים מהתנהגותו. הנאשם הוסיף כי הוא התקשר למשטרה מטלפון של אדם אשר עמד במקום והמשטרה הודיעה כי אם אין במקום נפגעים, אזי על שני הצדדים למסור פרטים. אי לכך, הנאשם טען כי הוא עזב את המקום והגיע למחרת לתחנת המשטרה.

המתלונן טען כי לא היה כל איום פיסי כלפי הנאשם, או כל אדם אחר. הוא הסכים כי לא היה מוכן למסור פרטים, וזאת כל אימת שהנאשם לא ימסור לו את פרטיו. לדבריו, היות והנאשם היה האשם בתאונה - וכך הוא גם מודה - היה עליו למסור את פרטיו ראשון.

המסגרת המשפטית - חובת מסירת פרטים

תקנה 144א(3) קובעת כי נוהג רכב אשר מעורב בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג או נפגע אדם, יפעל לפי הוראות מסוימות הכוללות גם מסירת פרטים לשוטר, או לאדם שנפגע, או לכל נוהג רכב אחר אשר היה מעורב בתאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע.

פרטים אלו כוללים - שם, כתובת, רישיון נהיגה, מספר רכב, שם בעל הרכב, הצגת תעודת ביטוח, רישיון רכב, ותעודת זהות של הנהג ובעל הרכב (במידה וישנה). המונח "נפגע" לעניין זה פורש בפסיקה באופן הבא - מונח רחב וכולל כל מי שנפגע ואפילו קלות מאוד בתאונה.

בתקנה אין דרישה הנוגעת לסדר הדברים. לאמור, כל מי שהתבקש למסור את פרטיו, חייב למסור את פרטיו, בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לאו. "נהג איננו מורשה לקבוע ו/או לדרוש כי ימסור את פרטיו רק אחרי שהנהג השני ימסור אף הוא את פרטיו", נכתב בהכרעת הדין.

המתלונן לא מסר פרטים - האם יש לכך משמעות?

ב"כ הנאשם טען "בלהט" (דברי השופט) כי גם המתלונן אשם בעבירה וזאת משום שהאחרון לא מסר פרטים לפי האמור בתקנות. לדבריו, אם המשטרה אינה מוכנה להעמיד לדין את המתלונן, כיצד זה יורשע מרשו? אכן, טען ב"כ הנאשם, מרשי אשם בתאונה. עם זאת, חובת מסירת הפרטים הינה כללית.

בית המשפט קבע כי יש לדחות טענה זו. ראשית, בניגוד לנאשם, המתלונן לא עזב את המקום. שנית, מעשיו של הנאשם היו חמורים יותר. לא רק שהוא גרם לתאונה (והוא אף הודה בכך), אלא שבמקום למסור פרטים הוא עזב את המקום. "העובדה שהמתלונן לא התנהג כיאות, אין לה דבר וחצי דבר עם אשמתו של הנאשם. על הנאשם היה למסור את פרטיו ואין מקום לכל קיזוז". נכתב בהכרעת הדין. אי לכך, בית המשפט הרשיע את הנאשם בעבירה של אי מסירת פרטים.