גרימת מוות ברשלנות, מה הדין?

דרגו את המאמר

התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 3.6 מתוך 5

סעיף 64 לפקודת התעבורה, שכותרתו גרימת מוות ברשלנות, מורה כי העובר עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 תוך כדי שימוש ברכב, דינו - מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים שיפרש בפסק הדין.

סעיף 304 לחוק העונשין, מורה כי הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו - מאסר שלוש שנים.

רשלנות, מוגדרת בסעיף 21 לחוק העונשין, כאי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט, ובלבד -

• שלענין הפרטים הנותרים היתה לפחות רשלנות כאמור,
• שאפשרות גרימת התוצאות לא היתה בגדר הסיכון הסביר.

היסוד הנפשי בעבירת הרשלנות
 

היסוד הנפשי בעבירת הרשלנות מבטא אפוא מצב של היעדר מודעות בפועל לטיב המעשה, לנסיבות או לתוצאות המעשה, מקום בו "אדם מן היישוב" יכול היה, וצריך היה, בנסיבות העניין, להיות מודע להם. די להוכיח קיומה של אי צפיית הסיכון לחיי אדם או לשלמות גופו, מקום שאדם מן היישוב היה צופה ומונע את מימושו של אותו סיכון. 

לשם הוכחת אחריות לגרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 304 לחוק העונשין על התביעה להוכיח שלושה רכיבים:

• קיומה של חובת זהירות,
• התרשלות, קרי הפרתה של החובה,
• קיומו של קשר סיבתי בין ההפרה לבין מותו של המנוח.

מה בין גרימת מוות ברשלנות להריגה? דוגמאות מהפסיקה:

בית המשפט העליון עמד פעמים רבות על הקושי בקביעת הגבולות בין קלות הדעת לרשלנות, ככל שהדבר נוגע לתאונות דרכים קטלניות. הקושי רב יותר באותם מקרי גבול כשקלות הדעת היא ברף התחתון והרשלנות ברף העליון. לתיחום הגבול נודעת חשיבות מכרעת במקרה זה, משום שמדובר על אבחנה בין עבירת פשע חמורה של הריגה שהעונש המירבי בגינה הוא עשרים שנות מאסר, לבין עבירת עוון של גרימת מוות ברשלנות, שהעונש המירבי בגינה הוא שלוש שנות מאסר.

בע"פ מגידיש נ’ מדינת ישראל, נדרש בית המשפט העליון לבעייתיות הטמונה בנושא זה באומרו, בין היתר:

"המעבר מגרימת מוות ברשלנות להריגה כקפיצת מדרגה גבוהה מדי. כי הרי ברור, שהמרחק בין הגבול התחתון של קלות הדעת לבין הגבול העליון של רשלנות עשוי להיות קטן ביותר. אין זה מפתיע, אפוא, כי לדעת מלומדים אחדים מן הראוי לתקן את המצב באמצעות יצירת עבירה מיוחדת בתחום הביניים בין קלות דעת לרשלנות רגילה, כגון עבירה, בדרגת פשע, של גרימת מוות ברשלנות רבתי, דהיינו, גרימת מוות כתוצאה מסטייה גדולה מנורמת ההתנהגות הסבירה"  

כדי שבית המשפט ירשיע אדם בעבירת הריגה עליו להשתכנע כי הנאשם היה מודע בפועל ליצירת הסיכון שגרם למותו של המנוח. על התביעה להוכיח כי הנאשם היה מודע ליסודות העובדתיים של התנהגותו וכן לאפשרות גרימת התוצאה הקטלנית.

ויובהר, על העושה להיות מודע לאפשרות התרחשותה של תוצאה קטלנית, ולא די במודעות לאפשרות גרימה של נזק גוף בלבד. עם זאת, אין זה הכרחי כי הנאשם יהיה מודע לדרך המדויקת של השתלשלות האירועים אשר הביאו בסופו של דבר למותו של אדם, ודי בסיכון שבנסיבות המקרה.