21 חודשי מאסר בגין סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
| דרגו את המאמר |
|
|
בעניין: |
מדינת ישראל |
המאשימה |
|
|
ע"י ב"כ עו"ד אור ממון |
|
|
|
נ ג ד |
|
|
|
נאצר |
הנאשם |
|
|
ע"י ב"כ עו"ד אשר חן |
|
גזרֿֿדין
פרטי האישום
1. הנאשם הורשע על סמך הודאתו, במסגרת הסדר טיעון חלקי, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן , עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונהיגה ללא רשיון נהיגה.
לפי המפורט בכתב האישום, הנאשם מעולם לא החזיק ברשיון נהיגה מאת רשות מוסמכת, וביום 9.9.07 סמוך לשעה 19.55, בככר המזרקה בעיר טירה, נהג הנאשם ברכב מסוג יונדאי, ומשהבחין בניידת משטרה גלויה שנסעה אחריו, החל להמלט תוך שהוא מאיץ את מהירות רכבו, נוהג בפרעות ומתעלם מכריזות השוטרים שקראו לו לעצור, נסע ברחובות העיר במהירות גבוהה תוך שהוא עולה על מדרכה, נוסע נגד כיוון התנועה באופן שאילץ מספר הולכי רגל וכלי רכב לסטות מנתיב הדרך על מנת שלא להפגע מרכב היונדאי.
בהמשך, כאשר חסמה ניידת משטרה את נתיב תנועת רכב היונדאי, המשיך הנאשם בנהיגתו הפרועה תוך שהוא עוקף ופוגע בעוצמה בניידת המשטרתית.
ניידת שלישית שהשתתפה באותו מרדף אחר רכב הנאשם הצליחה בסופו של דבר לגרום לעצירת רכב היונדאי לאחר שזה פנה לשביל עפר, בלם בפתאומיות, קפץ מהיונדאי והחל להמלט רגלית ונעצר רק לאחר כמה מאות מטרים.
הסדר הטיעון
2. במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים נמחקה הוראת חיקוק שיוחסה לנאשם בכתב האישום המקורי, עובדות כתב האישום תוקנו באופן מינורי, הצדדים הודיעו לבית המשפט שלא הגיעו להסכמה לגבי עונש מוסכם, והתביעה היתה מוכנה לומר:
"בתוך העבירה הזאת של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה שהיא
מהעבירות החמורות בחוק העונשין, זה לא ברף הכי גבוה שיש"
כמו כן הסכימו הצדדים להורות על קבלת תסקיר מבחן אודות הנאשם בטרם טיעונים לעונש.
תסקיר שירות המבחן
3. מתסקיר שירות המבחן עולה שמדובר בנאשם בן 25, תושב טירה, מאורס מזה מספר חודשים, הצעיר מבין שבעה אחים ואחיות במשפחת המוצא המנהלים כולם אורח חיים תקין ומגלים ענין בגורלו של הנאשם.
גם הוריו של הנאשם הינם אנשים העוסקים בחקלאות, מתוארים כדמויות חיוביות ומודאגים מהשלכות גזר הדין על עתידו של הנאשם ומעמדו המשפחתי, בייחוד בנוגע לארוסיו.
הנאשם הינו בעל 10 שנות לימוד, נשר על רקע חוסר ענין בלימודים, תקופה מסוימת התחבר לחברה שולית, ביצע עבירות על החוק שעיקרן עבירות רכוש, כאשר לדבריו ההליכים המשפטיים שהתנהלו כנגדו השפיעו על תפיסתו באופן שהוא ניתק את קשריו השוליים, למד מקצוע, ומזה 3 שנים אינו מעורב בפלילים.
הנאשם הסביר את התנהגותו הבעייתית כמפורט בכתב האישום בשל תחושת לחץ וחשש היות ולא הורשה בנהיגה לאחר שנכשל מספר פעמים במבחני נהיגה עיוניים, כאשר לא העריך את תוצאות התנהגותו, נבהל כתוצאה מהמפגש הלא צפוי עם אנשי המשטרה, חשש מהעונש שיוטל עליו.
שירות המבחן התרשם שהנאשם ממוקד בהרחקת עצמו מעבריינות, אך מאידך עולה שלחובתו תיק חקירה תלוי ועומד בגין עבירות רכוש.
לסיכום, ציין שירות המבחן שהנאשם משתף פעולה באופן מצומצם, מתמקד בתפקודו התעסוקתי, מתקשה לבחון לעומק את קשייו, ואף לא הגיע לפגישה נוספת שנקבעה לו עם שירות המבחן שעל כן נמנע מכל המלצה אודותיו.
טיעוני הצדדים לעונש
4. ב"כ המאשימה עו"ד ממון הגיש לבית המשפט את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם כמו גם גיליון הרשעותיו התעבורתי וכן עותק מהכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו של הנאשם בתיק קודם, ת"פ 5308/03.
התובע ביקש להדגיש את החומרה בהתנהגותו של הנאשם, הסיכון הממשי לשלומם ובטחונם של המשתמשים בדרך, לא רק בעצם הנהיגה הפרועה במהירות גבוהה אלא גם העובדה שהנאשם לא נרתע מלעלות על מדרכה המיועדת להולכי רגל אגב נסיונו להמלט מאנשי המשטרה, ובכך סיכן באופן ממשי את חייהם של אלה באופן שחייב אותם לסור מדרכו של הנאשם.
הנאשם גם פגע בעוצמה בניידת משטרתית שהוצבה לרוחב הכביש על מנת לחסום את נתיב נסיעתו, כל זאת מבלי ליתן את דעתו לתוצאות האפשריות של התנהגותו שהיתה יכולה להוביל בנקל לפגיעה של ממש גם באנשי המשטרה שבניידת וגם בעוברי אורח.
התובע הדגיש את העובדה שמדובר בהתנהגות פרועה שמאפיינת לא מעט נאשמים בעת האחרונה שאינם נרתעים מרשויות אכיפת החוק, אינם נשמעים להוראות אנשי משטרה כאשר עברו של הנאשם מצביע גם הוא על מי שאין זו הסתבכותו הראשונה עם רשויות החוק, מצביע על כך שמדובר במי שמורא החוק אינו נופל עליו.
בהרשעתו הקודמת של הנאשם, הדגיש בית המשפט את עובדת היות הנאשם צעיר ללא עבר פלילי ועל כן לא מיצה עמו את הדין תוך שהוא נותן לו הזדמנות לתקן את דרכו, אך הנאשם הוכיח הלכה למעשה שהוא אינו ראוי לאמון שניתן בו.
גם תסקיר שירות המבחן מלמד על מי שאינו ראוי לאמון, אינו מתאים להליך של טיפול כאשר הנאשם מתמקד בנסיונו לשכנע את שירות המבחן בתפקודו החיובי אך מתעלם מהתנהגותו הבעייתית והגורמים לכך.
לסיכום עתר ב"כ המאשימה להטלת עונש של מאסר בפועל מרתיע ומכביד, קנס ופסילה, כל זאת בהתאם להנחיות בית המשפט העליון כפי שבאו לידי ביטוי בשורה ארוכה של פסקי דין בעבירות דומות.
מאידך, עתר עו"ד חן ב"כ הנאשם, ליתן משקל נכבד להצהרת התביעה בעת הצגת הסדר הטיעון בפני בית משפט, שאין מדובר ברף הגבוה של עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הצהרה שיש ליצוק בה תוכן במובן זה שבית המשפט צריך לאבחן מקרה זה מאותם מקרים אחרים שנדונו בפסיקה בהם נקבעה רמת ענישה מחמירה כלפי נאשמים שהורשעו בעבירות על סעיף זה של החוק.
הסניגור ביקש להדגיש את העובדה שהנאשם נתקף חשש וחרדה מעצם נהיגתו ללא רשיון נהיגה כאשר מרבית נסיעתו היתה בכביש עוקף, באזורים לא מיושבים, בשעה מאוחרת , שעה שלא היו עוברי אורח רבים.
הסניגור הוסיף וציין שמדובר בנאשם בן 25 שהורשע בעבר בשנת 2003 ומאז דאג לנהל אורח חיים נורמטיבי. גם שירות המבחן התרשם ממי שמנסה לשקם את חייו ולבנות לו מסגרת נורמטיבית.
באשר לעונש הראוי להטילו על הנאשם, ביקש הסניגור להדגיש את העובדה שהנאשם היה במעצר מאחורי סורג ובריח תקופה ארוכה של למעלה מחודשיים, שוחרר ממעצר ומאז שוהה בתנאים של מעצר בית מוחלט משך כשנה, הסביר את אי התייצבותו למפגש השני עם שירות המבחן במחלה, הוסיף וציין שראוי במקרה זה שלא למצות את הדין עם הנאשם ולאפשר לו לחזור למסלול חייו.
הסניגור הפנה לשורת פסקי דין בהם נקבעה רמת ענישה מקלה שעה שמדובר בנאשמים בעלי נסיבות אישיות חריגות וביקש ליישם את אותן קביעות גם לגבי המקרה הנוכחי ולהסתפק בהטלת עונש הצופה פני עתיד או לחלופין עונש של מאסר שניתן לריצוי בעבודות שירות.
שמעתי גם את דבריו של הנאשם עצמו, שהביע צער על מעשיו, מבין את הפסול שבהתנהגותו, ביקש להדגיש את העובדה שהוא רוצה לשקם את חייו ולהמשיך במסלול תקין.
ה ד י ו ן
5. העבירה העיקרית שבה הורשע הנאשם, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, היא עבירה שהפכה לנפוצה יותר ויותר בעת האחרונה, זאת למרבה הצער כאשר בתי המשפט נדרשו תחילה, בעיקר באזור דרום הארץ, להתייחס למסוכנות הרבה הנשקפת מביצוע עבירה שכזו על ידי נאשמים שביקשו להימלט מרשויות החוק והיו נכונים לעשות כל מעשה על מנת להצליח במזימתם אגב סיכון חייהם שלהם, חיי השוטרים שרדפו אחריהם וחיי אזרחים תמימים שעשו שימוש בדרך באותה עת.
תופעה זו לא הסתיימה בכבישי דרום הארץ, ובשנים האחרונות כל בתי המשפט בארץ נדרשים לדון בתופעה זו שהלכה והתגברה משך השנים, כאשר בית המשפט אינו יכול להתעלם מהעובדה שמדובר בהתנהגות שיש בצידה זלזול באנשי החוק, מלמדת על מי שאינו נרתע לסכן חיי אדם אגב נסיונו להימלט מאנשי החוק, ועל כן בתי המשפט קבעו פעם אחר פעם שקיים צורך חיוני והכרחי להלחם בתופעה זו באמצעות הטלת ענישה מחמירה.
כך נקבע בשורת פסקי דין מבית המשפט העליון, שהדגישו את הצורך להלחם בתופעה זו שגובה כמעט מדי יום ביומו מחיר כבד של חיי אדם ופצועים, כאשר התנהגות זו מסלימה סיכון זה, ועל כן בית המשפט מצווה להכביד את ידו על מבצעי עבירות שיש בצידן זלזול ממשי בחיי אדם .
ראה לצורך זה ע"פ 2410/04 - מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן . תק-על 2004(4), 126; ע"פ 2100/06 - מדינת ישראל נ' יוסף אבולקיען . תק-על 2006(2), 3320.; ע"פ 2079/06 - אוסמה אבו עצא נ' מדינת ישראל . תק-על 2006(2), 3459; ע"פ 7225/07 - יאיר כוכבי נ' מדינת ישראל . תק-על 2008(2), 1297:
"אכן, התופעה של נהגים הקוראים תיגר על אנשי החוק, אפיינה בשנים האחרונות את אזור דרום ארץ. אולם, תופעה זו שוב אינה ייחודית למקום גיאוגרפי זה או אחר, ואנו נתקלים בה לעיתים קרובות, קרובות מדי, גם בחלקי הארץ האחרים.
נדמה כי אין צורך להדגיש עד כמה חמור הוא המצב בדרכים, כאשר כל יום שחולף גובה את קרבנותיו בחיי אדם ובפצועים. נאשמים מסוגם של המערערים מסלימים מצב זה בו נלחמת מדינת ישראל שנים רבות תוך השקעה בכח אדם רב וממון בסכומי עתק. לפיכך, על חטאיהם של המערערים היה מצווה בית המשפט קמא להגיב ביד קשה, ולו כדי להבהיר לכל מהו העונש הצפוי למי שימצא חוטא בעבירות דומות.
נוכח השקפתנו זו, איננו סבורים כי בעונשים שהושתו על המערערים גלומה חומרה יתרה".
(הנאשמים נדונו שם לחמש שנות מאסר, ועשרים חודשי מאסר שהוטלו על הנאשם שהורשע בעבירת סיוע).
אמנם הוצגו בפני פסקי דין שקבעו רמת ענישה מקלה יותר, אך לרוב מדובר במקרים של נאשמים קטינים או צעירים בימים, שהוגש לגביהם תסקיר שירות מבחן שהיתה בו המלצה להקלה בעונש נוכח נסיבות אישיות, ולחלופין משום סיכויי השיקום של אותם נאשמים, אך עניינו של הנאשם שונה באופן תכליתי מאותם מקרים חריגים.
מדובר בנאשם שמעולם לא היה מורשה נהיגה, הורשע כבר בעבר בבית משפט לתעבורה בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה בשתי הזדמנויות שונות, נאשם שלחובתו הרשעה אחת קודמת אך היא כוללת בתוכה רשימה ארוכה של עבירות רכוש כמפורט בגיליון הרשעותיו הקודמות (5 עבירות של התפרצות לרכב, 5 עבירות של גרימת היזק לרכב, 4 עבירות של גניבה מרכב, 4 עבירות של החזקת כלי פריצה, הכשלת שוטר, התחזות לאחר, נהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח, איומים, העלבת עובד ציבור והחזקת רכוש החשוד כגנוב). בית המשפט שדן בעניינו של הנאשם קבע בגזר הדין שהוא פעל עם אחר בצוותא חדא כאשר הוא מצויד בכלי פריצה – "והרושם המתקבל הוא מפעילות עבריינית מתוכננת. בנוסף לכך, גם אם הרכוש הוחזר לבעלים, גרם הנאשם לנזקים לכלי הרכב".
יחד עם זאת, בית המשפט נתן משקל נכבד לשיתוף הפעולה של הנאשם עם חוקריו, להחזרת הרכוש, לגילו הצעיר של הנאשם, להעדר עבר פלילי ולנטילת האחריות על ידו, ועל כן קבע – "לאור הנסיבות המקלות, החלטתי שלא למצות עם הנאשם את הדין לגבי רכיב המאסר... "
6. נתתי את דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים, לגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, לאמור בתסקיר שירות המבחן, ולהצהרה שהצהיר ב"כ המאשימה בעת הצגת ההסדר בפני בית המשפט, שאין מדובר בעבירה הנמנית על הרף העליון של עבירת סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ונתתי את דעתי גם לאמור בגזר דינו של בית המשפט שדן בעניינו של הנאשם בהליך הקודם, ומששקלתי את הנסיבות המקלות למול הנסיבות המחמירות, מצאתי לקבוע בסופו של דבר שכל עונש שיוטל על הנאשם, למעט עונש מאסר בפועל, יפגע באינטרס הציבורי פגיעה בלתי מידתית ויחטיא את מטרת הענישה הראויה, וזאת מבלי להתעלם מתקופת מעצרו הארוכה של הנאשם בגין עבירות נשוא תיק זה, וגם מהגבלת תנועותיו משך כשנה במסגרת הליכי שחרורו ממעצר.
מדובר בהתנהגות פסולה של הנאשם, התנהגות שהביאה לסיכון חיי אדם שגם אם זה לא היה ברף הגבוה עדיין אין להתעלם מהנהיגה הפרועה של הנאשם בנסיונו להימלט מאנשי משטרה, נסיונות אשר חייבו גיוסן של מספר ניידות משטרה לצורך המרדף אחר הנאשם, כאשר הנאשם אינו נרתע מנסיעה על מדרכת כביש על מנת להקל על עצמו את מלאכת המילוט, אינו נרתע מהתנגשות עם ניידת משטרתית שהוצבה בנתיב נסיעתו על מנת לחסום את דרך מילוטו.
מדובר במי שמעולם לא הוסמך על ידי הרשויות המוסמכות לנהוג ברכב, אך ככל הנראה עובדה זו לא 'הרשימה' את הנאשם יתר על המידה, ולראיה הרשעותיו הקודמות בעבירה זהה כפי שמשתקף בגיליון הרשעותיו התעבורתי אך גם בגיליון הרשעותיו הקודמות, ולא היה בכל אלה כדי להרתיעו.
הנאשם הוכיח הלכה למעשה שהוא אינו נמנה על אותו ציבור שנרתע מרשויות אכיפת החוק, איסורים שמוטלים על כל אזרח בציבור אינם ישימים לגביו, עונשים שהוטלו עליו בעבר אינם מרתיעים אותו.
לגבי נאשם שכזה אין דרך יעילה להשגת מטרות הענישה הראויות של שמירה על האינטרס הציבורי מלבד הטלת עונש של מאסר בפועל וזאת לאחר שבתי המשפט באו לקראתו ונתנו לו הזדמנות לתקן את דרכו אך הוא לא ניצל הזדמנות זו וחזר לסורו כאשר הפעם הוא הגדיל לעשות שעה שסיכן חיי אדם.
באיזון מכלול השיקולים לקולה ולחומרה, אני מטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
א. מאסר לתקופה של 33 חודשים, מהם 21 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.
מתקופת המאסר ינוכו ימי המעצר מיום 9.9.07 ועד 12.11.07
ב. 6 חודשי מאסר, אך הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה.
ג. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 3 שנים.
ד. קנס כספי בסך 2,500 ₪ או 3 חודשי מאסר תחתיו. הקנס ישולם עד ליום 1.1.09.
זכות ערעור תוך 45 יום.
ניתן היום, 11.11.08 במעמד ב"כ הצדדים והנאשם
כבוב חאלד, שופט |