עבירת מהירות ופסילה מנהלית, אימתי?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

נגע תאונות הדרכים מהווה מכה קשה ביותר לשגרת החיים במדינת ישראל. במסגרת המאבק בתאונות הדרכים, במטרה ליצור הרתעה בביצוע עבירות תנועה חמורות ובמטרה להרחיק מההגה נהג שביצע עבירת תנועה חמורה ומסוכנת או נהג שגרם לתאונת דרכים ובהמשך נהיגתו קיים חשש לסיכון הציבור, קבע המחוקק סמכות לקציני משטרה בדרגת מפקח ומעלה לפסול מנהלית רישיון נהיגה של נהג לתקופה מוגדרת.

סמכות זו נקבעה לגבי ביצוע עבירות תנועה ספציפיות וחמורות ובתאונות דרכים שבהם נפצע או נהרג אדם או ניזוק רכוש כצעד מנהלי לפני משפט.

 

[%Articles%]

מהו הבסיס החוקי?

• סעיפים 47-50 לפקודת התעבורה דנים בפסילה מנהלית של רשיון נהיגה של
  נהג ע"י קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה.
• סעיף 47 (ה)( 3) דן בפסילה מנהלית ל- 30 יום בגין עבירת תנועה חמורה כמפורט בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה.
• סעיף 47 (ה)( 2) דן בפסילה מנהלית ל- 60 יום בגין תאונת דרכים שבה נחבל אדם או נגרם נזק לרכוש.
• סעיף 47 (ה)( 1) דן בפסילה מנהלית ל- 90 יום בגין תאונת דרכים שבה נהרג אדם.

בעניינו נתמקד בפסילה מנהלית עקב עבירות מהירות. הסמכות לפסול את רישיון הנהיגה כאשר מדובר בעבירת מהירות קמה בהתאם לגובה המהירות, בהתאם למהירות המותרת במקום ביצוע העבירה. בנהיגה במהירות מופרזת של 40 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך שאינה עירונית, רשאי השוטר לקחת את רישיון הנהיגה של הנהג ולזמנו לשימוע בפני הקצין הפוסל.

בנהיגה במהירות מופרזת של 30 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך עירונית, כנ"ל רשאי השוטר, כאמור, לקחת את רישיון הנהיגה של הנהג ולזמנו לשימוע בפני הקצין הפוסל. לצערנו פעמים רבות מידי אנו נתקלים בחוסר הפעלת שיקול דעת הן מצד השוטר והן מצד הקצין הפוסל בכל הקשור בפסילת רישיון נהיגה.

למעשה, קיים שיקול דעת פעמיים, פעם אחת השוטר אשר אכף את העבירה רשאי על פי שיקול דעתו שלא לזמן את הנהג לשימוע ולהשאיר בידיו את רישיון הנהיגה, פעם שנייה קיים שיקול הדעת אצל הקצין הפוסל אשר רשאי, למותר לציין, שלא לפסול את רישיון הנהיגה ולהשיבו לנהג.

[%Psakdin%]

אמות המידה שיש לקחת בחשבון בעת דיון על פסילה מנהלית הן:

• הרשעות קודמות של הנהג.
• מידת הסיכון שגרם הנהג לעצמו ולאחרים.
• חומרת העבירה והשפעה של גורמים אחרי נהגים ודרך עניין ציבורי או עדיפות של היחידה במלחמה בעבירה מסוימת.
• נסיבות מיוחדות.

הפרקטיקה מוכיחה כי למעשה רישיונות רבים של נהגים נפסלים גם במקרים בהם קיימים נסיבות אשר מצדיקות התחשבות מצד הקצין הפוסל. דוגמאות לכך ניתן למצוא במקרים בהם אמנם בוצעה עבירת מהירות בה החריגה מהסף הייתה במספר קילומטרים בודדים בלבד, לדוגמה בנהיגה במהירות של 134 קמ"ש במקום 90 קמ"ש בדרך שאינה עירונית,

דהיינו, אם הנהג היה נתפס במהירות של 130 קמ"ש היה מקבל דו"ח מסוג ברירת משפט בסך 750 ₪ ללא פסילה, תנאי וכו’. קרי, מידתיות ראויה, מצביעה על כך שההבדל בין היותו של נהג מסוכן אם לאו תלויה בקמ"ש אחד או מספר אחדים, כאשר במהירויות כאלו ההבדל זניח. ברם, נהגים רבים מוצאים עצמם פסולים לתקופה של 30 יום וזאת עוד בטרם נשפטו והוכחה אשמתם בשל חריגה קטנה כל כך.

כן נסיבה להקלה הנה בעובדה שהעבירה בוצעה בשעה בה התנועה דלילה כך שרמת המסוכנות בביצוע העבירה פחתה.

לדוגמה נהיגה במהירות מופרזת בתוך עיר, אך על כבישים רחבים דו מסלוליים שהמהירות במותרת הנה 60 קמ"ש או 70 קמ"ש, לעומת נהיגה במהירות מופרזת בתוך עיר בסמוך לבית ספר בשעה בה צפויים הולכי רגל רבים לנוע המקום, ברי, כי אז רמת המסוכנות גבוהה במיוחד.

לצערנו, על אף שהקצינים הפוסלים אמורים להביא שיקולים אלו בחשבון אנו רואים כי נהגים נפסלים כמעט באופן אוטומטי, מבלי שנשקלים שיקולים לטובת הנהג כלל.

פניה לבית המשפט:

במקרה בו נפסל נהג בפסילה מנהלית, טרם משפט, רשאי הנהג לפנות אל בית המשפט בבקשה לביטול הפסילה המנהלית. תפקידו של בית המשפט במקרים אלו הנו להיכנס לנעליו של הקצין הפוסל ולבדוק האם שקל את השיקולים הנכונים טרם פסל את רישיונו של הנהג.

צריך לזכור כי למעשה המדובר בפסילה טרם משפט, דהיינו פגיעה בזכות יסודית של אזרח, הזכות לתנועה, הזכות לנוע ללא הגבלה, כך שנפגעת זכות זו ועוד לפני משפט הרי שהקצינים הפוסלים ראוי שיהיו זהירים בטרם פוסלים רישיון נהיגה של נהג.