גזר דין לנהג בגין הפקרת פצוע לאחר תאונת דרכים

דרגו את המאמר

גזר דין בגין הפקרת קטין לאחר תאונת דרכים

מהו גזר הדין אשר יש להטיל על נהג אשר הורשע בעבירת הפקרה לאחר תאונת דרכים? סוגיה זו מונחת לא אחת לפתחן של הערכאות המשפטיות ברחבי הארץ. החוק בישראל קוגבע כי הפקרתו של אדם לאחר פגיעה הינה עבירה חמורה ביותר מבחינת הענישה אשר עומדת לצידה בפקודת התעבורה. דהיינו, בעיני המחוקק, מדובר בעבירה החמורה אף מעבירה של גרימת מוות ברשלנות. בעוד העונש המקסימלי בגין גרימת מוות ברשלנות עומד על שלוש שנות מאסר, המחוקק קבע ניתן להטיל על אדם אשר הורשע בהפקרה לאחר פגיעה עונש של עד תשע שנות מאסר.

הדברים באים לידי ביטוי לא רק בחקיקה אלא גם בפסיקה. ברע"פ 10212/04 חיים ממן נגד מדינת ישראל, פ"ד נט (4) 210, בית המשפט העליון דן במקרה בו נאשם הורשע בעבירה של הפקרה לאחר שנמלט ברגל בזירת תאונה כאשר הפצועים מתבוססים בדמם. איש לא נפטר מפצעיו במקרה זה, אך בית המשפט קבע כי עבירת ההפקרה הינה קשה ביותר ויש להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך שנתיים. בית המשפט העליון הדגיש בהחלטתו את החובה המוסרית המוטלת על כל אדם - לעצור ולהושיט עזרה לפצוע - בין אם פציעתו נגרמה בגין רשלנותו ובין אם לאו.

דהיינו, מקל וחומר שעצם מעורבותו של נהג בפגיעה באדם אחר, מטילה על האחרון באופן מיידי חובה מוסרית וחוקית לעצור ולסייע ככל יכולתו. "השארתו של אדם פגוע ללא עזרה על הכביש תוך עזיבה של מקום האירוע הינה התנהגות שהמחוקק וגם הפסיקה סולדת ממנה ובצדק מציבה לצידה את הענישה המחמירה ביותר בפקודת התעבורה", נכתב בפסק דין זה.

עזב את המקום למרות שידע על הפגיעה בקטין

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הנאשם ידע כי בתאונה היה מעורב קטין ובנסיבות התאונה הקטין היה עלול להיפגע. חרף כך, הנאשם לא עצר בזירה. מדובר בהתנהגות בלתי סבירה, למרות שלא הייתה לנאשם אחריות פלילית לגבי הפגיעה בקטין, ולמרות שהאחרון לא התרשל כלפי המנוח.

"עזיבתו של הילד הקטן, אשר הנאשם ידע לגביו כי הוא עלול להיות שכוב ופצוע על הכביש, מבלי לעשות כל ניסיון, ולו הקטן ביותר, לבדוק האם ניתן לסייע לקטין ואו לפנות אותו במהירות לבית חולים, הינה התנהגות עבריינית", נכתב בגזר הדין.

בית המשפט החליט במקרה זה לסטות מהמלצת שירות המבחן, אשר ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בגזר הדין עמד השופט על מספר שיקולים לחומרה אשר עמדו לנאשם לרועץ. ביניהם – נסיעה של הנאשם בתור נהג צעיר ללא מלווה, עזיבת הנאשם את זירת האירוע והסגרתו למשטרה לאחר שעות, שיקולי הרתעה ושידור מסר לציבור הנהגים בנוגע לשאת הנפש מעבירות ההפקרה.

"קבלת המלצת שרות המבחן תשדר מסר שגוי לציבור לפיו נורמטיביות, חרטה וגיל צעיר יכולים לשמש בסיס לחמיקה מענישה משמעותית, ולא כך הדבר", קבע השופט. לסיכום, נגזרו על הנאשם העונשים הבאים:

1. שנתיים מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.
2. שנתיים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
3. פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שמונה שנים.