האם תבוטל החרמת רכב בבית המשפט לענייני תעבורה?
| דרגו את המאמר |
|
האם לא יוחרם רכב בעקבות נהיגה בשכרות משום ששייך להורים
בית המשפט דחה את בקשתו של נהג אשר נכשל בבדיקת שכרות להשיב את מכוניתו אשר הוחרמה, משום ששייכת היא להוריו ואין כל סיבה להענישם בגין טעויותיו שלו. למעשה מדובר בבקשה להורות להורות על ביטולה של החלטה שניתנה על ידי קצין משטרה מוסמך, המורה על איסור שימוש ברכב השייך לנאשם, למשך 30 יום.
הסנגור חזר בו מבקשתו לבטל את הפסילה המנהלית שהוטלה על הנאשם באותו המעמד, ועתר להשבת הרכב, שכן לטענתו הרכב משמש את הורי הנאשם, למרות שהוא רשום על שמו.
השופט כתב בפסק הדין כי עבירה של נהיגה בשכרות, מקימה מעין חזקת מסוכנות, אשר על הנהג הנאשם בה מוטל הנטל להפריכה. במקרה דנן, מדובר בנהג שנוהג משנת 1997, ולחובתו 27 הרשעות קודמות, אי לכך - אין בעברו התעבורתי של הנאשם בכדי להפריך את חזקת המסוכנות, ומשכאן - החלטת הקצין ניתנה כדין ובהתאם לסמכותו על פי החוק.
ביטול החרמת רכב, אימתי?
לגבי איסור השימוש ברכב, לפי סעיף 57ב (ב) לפקודת התעבורה, מוסמך בית המשפט לבטל הודעת איסור שימוש ברכב אם התקיים אחד מהתנאים הבאים:
- הרכב נלקח מבעליו ללא ידיעתו והסכמתו.
- הנהג פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.
בבקשה שתוארה לעיל, לא התקיים אף אחד מהתנאים האמורים שכן בעל הרכב הוא הנאשם אשר ביצע את העבירה לכאורה. לגבי "הקושי שנגרם להורי הנאשם" – מכיוון שלא התייצבו השניים לפני השופט על מנת לטעון טענותיהם, ולא הציעו מנגנון פיקוח כלשהו שיאפשר וודאות שהנאשם עצמו לא יעשה שימוש ברכב, דחה השופט גם טענה זו.
השופט הסביר את מהות ענישת החרמת הרכב, גם במקרים בהם היא פוגעת ב"חפים מפשע" העושים שימוש במכונית:
"האפשרות החוקית לאסור שימוש ברכב בו בוצעה עבירה, גם אם המשמעות היא הענשת אדם אשר לא ביצע כל עבירה, קמה מתוך כוונה מפורשת של המחוקק ליצור מעגל הרתעה נוסף למניעת ביצוע עבירות נהיגה חמורות, ועל מנת להטיל אחריות גם על בעלי רכבים שיסייעו בשמירת החוק ויוודאו כי ברכבם לא תבוצע עבירה. בנסיבות אלו, ולאור הראיות בתיק, לא מצאתי כל נסיבה מוצדקת לבטל את איסור השימוש ברכבו של המבקש".
