20 שנות מאסר בפועל בעקבות תאונת פגע וברח

דרגו את המאמר

20 שנה בעקבות תאונת פגע וברח

ביום 17.10.08, בשעה 03.15, נסע ג’יפ בנסיעה פרועה ברח’ אבן גבירול בת"א, ובאותה עת, חצו שתי הולכות רגל, מיטל אהרונסון ז"ל וחברתה מלי יזדי, את מעבר החצייה בצומת הרחובות אבן גבירול וצייטלין. השתיים עברו ברמזור באור ירוק, במעבר החצייה בכיוונן, הג’יפ עבר באור אדום בצומת, ופגע בשתיהן. כתוצאה מהתאונה, אשר הייתה תאונת פגע וברח, נהרגה מיטל אהרונסון, ומלי יזדי נפצעה קשה ונותרה מרותקת לכיסא גלגלים. הרכב לא נעצר במקום, ונמלט בנסיעה מהירה ופרועה.

 
ההליך המשפטי בעניין התאונה הקשה היה נתון לעליות ומורדות, כאשר בהתחלה הואשם שלום ימיני כאדם אשר נהג ברכב ולאחר מכן זוכה האחרון מאשמה זו. במסגרת ההליכים המשפטיים, שינתה התביעה את דעתה וקבעה שדווקא חברו של ימיני, שי סימון, הוא שנהג ברכב בלילה נשוא כתב האישום.

סימון בעל עבר פלילי נקי, ימיני ישב בכלא על הריגה

במסגרת הטיעונים לעונש הוצגו בבית המשפט גיליונות הרשעות קודמות של הנאשמים. סימון, אשר העיד בתחילה כי לא נהג ברכב ואז שינה במפתיע את גרסתו, הינו אדם בעל עבר פלילי נקי, אשר בחובו רק עבירות תעבורה קלות כגון דיבור בפלאפון בזמן נהיגה ואי-ציות לתמרור עצור.

 
ימיני, אשר זוכה לחלוטין מאשמת התאונה, הורשע בעבר בעבירת הריגה, ורשומות לחובתו 65 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה שונות. עם זאת, היות ובית המשפט קיבל את שינוי הודאתו של סימון, לא זכו עבירות אלו לכל משקל במסגרת גזר הדין.

ההפרדה בין עבירת ההריגה לעבירת ההפקרה

בית המשפט הטיל את מרבית האחריות וכובד גזר הדין על סימון וקבע כי עליו לשלם באופן מצטבר הן על עבירת ההריגה, הן על עבירת הפציעה והן על ההפקרה. השופט ציין כי חוק סדר הדין הפלילי קובע כי בימ"ש ראשי להרשיע נאשם בגין כל אחת מהעבירות שהוכחו תוך הימנעות מהרשעה כפולה בגין אותו מעשה.

עם זאת, השופט הוסיף שנקבע כי אין מניעה להטיל עונש הנגזר מכל קורבן וקורבן, כעבירה נפרדת. ההיגיון מאחורי הענישה הנפרדת הוא שערך חיי האדם, והצורך לתת ביטוי עונשי לכל פיקוח נפש, אינם מתייחדים לעבירת רצח, אלא נכונים גם לעבירות אחרות כתוצאה ממות הקורבן.

משפחותיהן של הבנות דורשות להחמיר עם הנאשמים

במקרה דנן, גם עבירה של גרימת חבלה חמורה עם תוצאות שהשלכותיהן רבות בעתיד, גוררת הטלת עונש מצטבר. מלי יזדי ומשפחתה של מיטל אהרונסון ז"ל ביקשו כי ביהמ"ש ימצה עם הנאשמים את הדין, ע"מ שיהיה ברור שפגיעתן לא הייתה לשווא. השופט ציין כי מטרת גזר הדין איננה לנקום בנאשמים, אולם אין אפשרות להתעלם מהפניה הנרגשת של משפחתה של מיטל.

כל עונש שנגזר לא ירפא את עצמותיה השבורות של מלי ולא יחזיר לחיים את מיטל. יחד עם זאת, יש בגזה"ד כדי לבטא את הערך שביהמ"ש נותן לחיי אדם ושלימות גופו, ומי ייתן שאם כתוצאה מגז"ד זה תחסוך ולו תאונה אחת, יהיה בכך משום שליחת מסר חשוב לציבור הנהגים.