נהג זוכה מעבירת שכרות בגין רישום לקוי של דו``ח השוטר בשטח

דרגו את המאמר

זיכוי מעבירת שכרות בגין אי רישום הזמנים על ידי המשטרה

בית המשפט לתעבורה זיכה נאשם מעבירה של נהיגה בשכרות, וזאת משום שהשוטרים במקום לא השכילו לציין במדויק את רישום הזמנים לגבי האירוע הנטען. המשטרה טענה כי הנאשם התבקש לעבור בדיקת נשיפה בינשוף בצאתו ממועדון, אך סירב ועל כן יש לראות בסירוב לבדיקת ינשוף כהודאה בכוונה לנהיגה בשכרות. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה - האם סירב הנאשם לדרישת המשטרה לבצע בדיקת נשיפה?

לטענת התביעה, לאחר בדיקת המאפיינים שנערכה לנאשם, נדרש הוא לעבור בדיקת ינשוף אולם הוא סירב. המשטרה טענה כי בשלב מאוחר הביע הנאשם הסכמתו להיבדק, אולם היה זה מאוחר מדי ובקשתו סורבה על ידי הקצין שהגיע לשטח.

ההגנה טענה מנגד כי מלכתחילה לא הוסברה לנאשם חובתו להיבדק במכשיר. כמו כן, משהוסברה לו משמעות סירובו להיבדק, ולאחר שנרגע ושקל את הדברים - ביקש להיבדק. עם זאת, לדאבונו של הנאשם (לפי ההגנה), בקשתו נדחתה על ידי הקצין בשטח מחמת הזמן שעבר (למעלה משעה).

התיעוד המשטרתי החסר מביא לזיכוי הנאשם

הנאשם ניסה לדבר אל ליבו של הקצין וביקש להיבדק, אך זה עמד בסירובו ולא הסכים לכך. אי לכך, הנאשם לא נבדק באותו הלילה ונשאלה השאלה – האם יש לראות בו כמי שנהג בגילופין?

השוטר המתנדב, אשר עצר את הנאשם לראשונה, לא השכיל לתעד ברשומים המשטרתיים את אופי התנהלות הדברים בינו לבין הנהג. אי לכך, לא עלה בידה של המשטרה להוכיח שהוסברה לנהג משמעות סירוב הבדיקה לאחר מספר דקות כנטען. בית המשפט ציין כי אין לדעת מגרסת התביעה מה אירע מן הרגע שניתנה לנאשם האפשרות להירגע ולשקול את הדרישה להיבדק, ועד למפגש בינו לבין הקצין.

כמו כן, השאלה העקרונית אשר בבסיסה טענה המדינה כנגד הנאשם - כמה זמן חלף בפרק זמן זה - נותרה ללא מענה. אי לכך, זוכה הנאשם מחמת הספק.