הארכת פסילת רישיון לאחר ערעור המדינה

דרגו את המאמר

הארכת פסילה לאחר ערעור המדינה במשפט תעבורה

בית המשפט נדרש לדון בערעור אשר הוגש על ידי המדינה, בו עתרה הפרקליטות להחמיר את עונשו של נהג שנתפס נוהג בגילופין. בדמו של הנהג, ביום נשוא כתב האישום, נמדדו כ-640 מ"ג אלכוהול לליטר דם. אי לכך, ובהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום, הורשע האחרון בעבירה של נהיגה בשכרות ונגזרו עליו 11 חודשי פסילה ו-250 שעות שירות לתועלת הציבור.

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את ערעורה של המדינה על קולת העונש וקבע כי גזר הדין איננו מרתיע מפני ביצוע עבירות של נהיגה בשכרות. כמו כן, השופטים ציינו כי המחוקק קבע רף מינימאלי של שתי שנות פסילה לאחר נהיגה בגילופין. מטרת העונש המינימאלי הייתה לתת מענה לתופעה חברתית מסוכנת של נהיגה בשכרות, אשר גובה קורבנות בנפש וברכוש.

עבר פלילי מכביד בתחום התעבורה

אומנם, ישנו מקום להתחשב גם בנסיבות אישיות של כל נאשם, אך השופטים קבעו כי במקרה דנן גובר האינטרס הציבורי על פני שיקולים אישיים. השופטים ציינו כי בית משפט קמא לא התייחס כלל לעברו המכביד של הנאשם, אשר לחובתו למעלה מ-39 הרשעות קודמות (ביניהן נהיגה במהירות מופרזת, אי ציות לתמרורים, עקיפה שלא כחוק ועוד).

גם כמות האלכוהול שנמצאה בדמו של הנהג הייתה גבוהה יחסית, נכתב בפסק הדין. בנסיבות אלה לא היה מקום לחרוג מעונש הפסילה המינימאלי הקבוע בחוק.

"אוסיף ואומר, כי הואיל והתביעה ביקשה בבית משפט לתעבורה להטיל על המשיב פסילה לתקופה של שנתיים, אסתפק בעונש זה ולא מן הנמנע כי היה מקום לדרוש עונש פסילה לתקופה ארוכה יותר, בהתחשב בנסיבות המקרה", ציין השופט לסיכום. השופט קבע כי יש להעמיד את עונש הפסילה על שנתיים ולא על 11 חודשים בלבד.