הרשעת נהג אשר נתקע על פסי רכבת, האמנם?

דרגו את המאמר

האם נהג משאית שנתקע על פסי הרכבת אשם בתאונה?

בית המשפט נדרש לדון בהטלת האשמה בגין תאונת דרכים שארעה כתוצאה מכך שרכב מסוג משאית מפרקית אוטומטית, בה נהג הנאשם, נתקע על מסילת ברזל של רכבת ישראל. בסמוך לכך, רכבת אשר הגיעה מימין לא הספיקה לעצור והתנגשה בחלקה האחורי של המפרקית. בתאונה נפצעו כ- 48 נוסעים מנוסעי הרכבת. השופטת קבעה כי לאחר שמיעת העדויות ההתרשמות מהראיות, יש מקום לזכות את הנאשם. כמו כן, השופטת הוסיפה כי ראוי שהמשטרה תטיל את האשמה על התצפיתן ולא על הנהג.

 
לטענת המאשימה רשלנותו של הנאשם התבטאה שני דברים – נהיגה ברכב שהוא אינו בקיא בתפעולו והתקדמות לכיוון המסילה למרות שמיעת פעמון האזהרה.

האם הנאשם ידע להפעיל את המשאית?

בית המשפט דחה את טענת המדינה כאילו הנאשם לא היה בקיא בהפעלת כלי הרכב בו נהג. השופטת ציינה כי הנאשם הינו נהג במקצועו וביום התאונה נדרש לנהוג על המשאית משום שנהגה היה בחופשה. כמו כן, לא הייתה מחלוקת על כך שהנאשם נהג ברכב מסוג זה מספר פעמים קודם לכן והפעם האחרונה הייתה כחודשיים עובר לתאונה.

כמו כן, על פי עדותו של בוחן תנועה בבית המשפט, הנהיגה על המשאית הינה פשוטה וקלה. עדות זהה מסר בבית המשפט נהגה הקבוע של המשאית. אי לכך, נדחתה טענת המדינה בהקשר זה.

האם הנאשם נכנס למסילת הרכבת למרות פעמון האזהרה?

שאלה זו, האם הנאשם שמע את פעמון האזהרה והמשיך בנסיעתו על מנת להרוויח זמן, הייתה למעשה המחלוקת העיקרית בין הצדדים. המדינה טענה כי הנאשם החל לחצות את מסילת הברזל אחרי שפעמון האזהרה החל לצלצל, וזאת במקום לעצור כמתחייב ולהמתין.

מאידך גיסא, אליבא דהגנה, הנאשם החל לחצות טרם החל הפעמון, טרם נדלק האור האדום ובוודאי טרם החלה זרוע המחסום לרדת. הנאשם טען מפורשות כי כשהגיע למפגש מסילת הברזל עצר, ורק אז החל לחצות. חלקה הראשון (הגלגלים הקדמיים) עברו את המסילה, אולם הגלגלים האחוריים נתקעו על המסילה. עדותו נתמכה גם על ידי עדותם של נהג משאית שהגיע ממול הנאשם, וגם מצד אדם נוסף.

עדות נהג הרכבת מחזקת את גרסת הנאשם

כמו כן, עדותו של נהג הרכבת חיזקה אף היא את עובדה זו. נהג הרכבת סיפר כי בהגיע הרכבת למרחק של כשמונה מאות מטרים לפני המחסום מתחילים סימני האזהרה. הוא הסביר גם כי לו היה מקבל הודעה מראש במרחק זה היה יכול לעצור בקלות ודבר לא היה קורה. על פי עדותו, הרכבת מתקדמת למחסום בעיקול ולכן ניתן לראות את המחסום מהרכבת רק במרחק של 120 מטר לערך.

לדאבונו, רק שהגיע לעיקול ראה לפתע אדם עומד ומנפנף לו בזרועותיו כי על הרכבת לעצור, וראה את המפרקית כמה מטרים אחרי האדם. מכל אלו עלה כי חברו של הנהג, אשר ישב לידו, הספיק לרדת מהמשאית, לרוץ לתצפיתן ולהעיר את תשומת ליבו, לרוץ אח"כ לכיוון המסילה ולנופף בידיו לנהג הרכבת. בפסק הדין נכתב כי ברור שלו הייתה המשאית נכנסת למפגש אחרי שהחלה הזרוע לרדת, לא היה מספיק חברו של הנהג לעשות כן.

לסיכום,

בית המשפט קבע כי גם לו הייתה רשלנות לכאורית של הנאשם בגרימת היתקעות המשאית על הפסים, לא קיימת כאן עילה להרשעתו. השופטת קבעה כי מי שאשם בתאונה יותר הוא התצפיתן אשר היה יכול להודיע לרכבת בזמן ולא שם לב להיתקעותה של המשאית. הנאשם הוכיח כי הוא מסוגל לנהוג ברכב וכי הוא נכנס למסילת הרכבת כחוק. אי לכך, בית המשפט זיכה אותו מכל וכל.