האם חסינות דיפלומטית לדיפלומט אשר היה מעורב בתאונת דרכים עם נפגע?
דרגו את המאמר |
|
חסינות דיפלומטית במקרה של תאונת דרכים עם נפגעים, האמנם?
זכויות היתר והחסינות המוענקים לדיפלומטיים הממלאים תפקידם בישראל נקבעים בין השאר על בסיס אמנת וינה. מדובר באמנה אשר נחתמה בשנת 1961 ועיסוקה הינו ביחסים דיפלומטיים. סעיף 31 לאמנה קובע כי נציג דיפלומטי יהנה מחסינות בפני השיפוט הפלילי של המדינה המקבלת. עם זאת, סעיף זה מוסיף כי נציגים דיפלומטיים ייהנו מחסינות בפני השיפוט האזרחי והמנהלי של המדינה המקבלת למעט במקרים מסוימים.
האמנה מוסיפה וקובעת כי מרגע שהסתיימו תפקידיו של האדם הנהנה מזכויות יתר וחסינויות, יפקעו גם זכויות היתר עם עזיבתו של האחרון את הארץ או בתום מועד סביר שבו יכול היה לעשות כן. עד לאותו זמן, זכויות אלו הינן תקפות, אפילו במקרה של סכסוך מזוין. בית המשפט העליון קבע בעניין זה כי נטל הראיה בדבר קיומה של חסינות זו וניתן לעשותו במספר דרכים כגון תעודה מיוחדת של משרד החוץ הניתנת למטרת המשפט הקונקרטי.
במקרה שהונח לפתחו של בית המשפט לתעבורה בירושלים, נדרש השופט לבחון האם קיימת לנהג אשר פגע בהולך רגל חסינות דיפלומטית. דהיינו, מהו היקפה של החסינות הדיפולמטית במקרה של תאונת דרכים עם נפגעים. הנאשם שימש לטענתו בתפקיד דיפלומטי בישראל, ופגע במהלך נסיעתו בהולך רגל, אשר נפצע באורח קשה. הנהג, אשר נחשד בנהיגה בשכרות, התבקש לבצע בדיקת אלכוהול וסירב משום שלטענתו חלה עליו חסינות דיפלומטית.
האם הנסיעה הייתה קשורה לעבודה?
בית המשפט בחן את הראיות אשר הוצגו בפניו וקבע כי לא הוכח שהנאשם היה בזמן תאונת הדרכים במהלך עבודתו בתור המנהל אדמיניסטרטיבי בנציגות האיחוד האירופי בישראל. כמו כן, עסקינן בנאשם אשר היה בעל תעודה צהובה, המונפקת לעובדי ארגונים בינלאומיים. עם זאת, תעודה זו לא הייתה בתוקף ולכן הנאשם נהנה מחסינות פונקציונאלית תפקודית בלבד – דהיינו, בתוקף רק לפעילויות הנעשות במסגרת עבודתו.
השופט קבע כי הוא מסכים עם טענות המאשימה בכך שהיו לנאשם דרכים רבות להוכיח כי הנסיעה הייתה במסגרת תפקידו. "תחת זאת, בחר הנאשם לברוח(!) ולא התייצב לדיון בעניינו. אין ספק כי התנהגות זו משמשת לחובתו", כתב השופט, "בנסיבות אלה אני קובע כי הנאשם לא עמד בנטל ההוכחה שהנסיעה הייתה במסגרת תפקידו. מכל העובדות עולה ההיפך הגמור, ומשכך אין חלה עליו חסינות".