קנס ופסילה על תנאי בגין הידחפות לנתיב נסיעה

דרגו את המאמר

הדחפות לנתיב – קנס ופסילה על תנאי

נהגים רבים אשר מוצאים את עצמם בעומסי התנועה בבקרים מכירים את התופעה הלא נאותה של נהגים הנדחפים לנתיב. פעולה זה הפכה במרצות השנים לאחד מן המאפיינים של הנהיגה הישראלית. הדחפות לנתיב נסיעה מהווה גורם המשפיע באופן שלילי על הנהגים הנוספים בכביש. עם זאת, האם מדובר בעבירת תעבורה?

לאחרונה, בית המשפט נרתם למלחמה בתופעה זו. בגזר דין אשר ניתן בבית המשפט לתעבורה, כנגד נהג לאחר הידחפות לנתיב נסיעה, נגזר על האחרון קנס של 750 שקלים ופסילה לחודשיים על תנאי. השופטת, שרון לארי-בבלי, קבעה בפסק הדין כי הדחפות לנתיב הנסיעה, כמוה כעבירת בריונות המוציאה את הנהגים הנוספים משלוותם ומסכנת חיי אדם.

כתב האישום הוגש כנגד הנהג המדובר בעקבות השתלבות פתאומית של האחרון בנתיב המוביל לנסיעה בכיוון ישר, לאחר נסיעה רצופה בנתיב הפונה ימינה. ניצול זה של המרווח הצר בין המכוניות בנתיב הפונה לכיוון ישר, הביא את הנהג לספסל הנאשמים בבית המשפט. הנאשם עוכב על ידי המשטרה והודה בעובדות כתב האישום. עם זאת, לטענתו, במעשיו לא הייתה כל הפרעה לתנועת הרכבים בכביש.

מעשים אשר הפריעו לנהגים האחרים

השופטת לא קיבלה טענותיו אלו של הנאשם וקבעה נחרצות כי גם בעומדו בבית המשפט, אין הוא משכיל להבין את חומרת מעשיו. עורך הדין מטעם המדינה שאל את הנאשם מדוע לא השתלב האחרון בנתיב הפונה ישר מתחילת התור, כפי שמתבקש על פי חוק. לשאלה זו ענה הנאשם כי בשל העומס בכביש, גמר הוא אומר לנסוע בנתיב הימני ולהשתלב בנתיב המרכזי מאוחר יותר.
 

כאמור, בית המשפט קבע כי עבירה זו הינה עבירת בריונות חמורה אשר קנס בצידה. הנהג נדרש לשלם קנס בסך 750 שקלים ולהסתכן בעונש פסילה של חודשיים על תנאי. מדובר בהרשעה על בסיס סעיף 40(א) לתקנות התעבורה, סעיף אשר ברוב הפעמים אינו מהווה מקור להרשעה בבית המשפט. סעיף זה קובע כי רכב לא יסטה מכיוון נסיעתו במקרה בו עלול הדבר לגרום לסיכון או הפרעה.