נהג משאית אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות הגיש ערעור על גזר הדין

דרגו את המאמר

קבלת ערעור על גזר דין חמור לאחר הרשעה בגרימת מוות ברשלנות

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של נהג משאית אשר היה מעורב בתאונת דרכים בגינה מצאו את מותם אב ובתו. מדובר בתאונה קטלנית אשר התרחשה באוגוסט 2007 בכביש 443.

הרכב הנפגע נסע לכיוון ירושלים בכביש מספר 1. באותו הזמן, נסע המערער, נהג משאית בעל וותק של 30 שנה, מאחורי מכונית המשפחה. הרכב הנפגע בלם בפתאומיות תוך שהוא מבקש להשתלב ביציאה לכביש 443. נהג המשאית ניסה לבלום את רכבו אך לשווא.

המשאית פגעה בעוצמה ברכב תוך שהיא גורמת למותם של הנהג ובתו, ופוצעת באורח קשה את האם ובנה הצעיר. בעקבות העובדה כי מדובר בתאונה מאחור, הורשע הנהג בגרימת התאונה וכתוצאה מכך – בגרימת מוות ברשלנות. בית משפט השלום גזר על המערער עונש מאסר של 4 שנים בפועל. הנהג הגיש ערעור על גזר הדין ובמסגרת ערעורו טען כי מדובר בגזר דין שאיננו מתיישב עם העונש המרבי הטבוע בחוק בעבירות גרימת מוות ברשלנות.

אין עילה לחרוג מהעונש המקסימלי

בית המשפט קבע כי יש ממש בטענתו של המערער בדבר עונשו החמור. עורך דינו של המערער הפנה את בית המשפט להלכת סובינסקי, אשר לפיה אין זה ראוי להטיל על מי שגרם למוות ברשלנות בתאונת דרכים יותר מהעונש המקסימאלי הקבוע בחוק. השופט קבע כי חרף העובדה שמדובר בפגיעה קשה במספר בני אדם (האם ובנה נזקקו לטיפולים רפואיים מורכבים וממושכים), אין להתעלם מכך שעבירותיו של המערער שולבו ביניהן.

העובדות במקרה דנן היו כי המערער לא הספיק כלל לבלום, שלחובתו הרשעות בעבירות תעבורה רבות, ושהוא נהג ברכב שרמת הסיכון ממנו לרכבים אחרים גבוהה. עם זאת, אין בעובדות אלו כדי להצדיק הגדרת האישום נגדו כבעל נסיבות יוצאות דופן המצדיקות סטייה מהלכת סובינסקי. לסיכום, בית המשפט המתיק את עונשו של המערער ל-30 חודשי מאסר בפועל, וזאת בניגוד לגזר הדין אשר ניתן כנגדו בבית משפט קמא – 48 חודשים.