סמים נמצאו בבדיקת שתן שנערכה לנהג - האם היה נתון להשפעתם במהלך הנהיגה?

דרגו את המאמר

האם בדיקת שתן לגילוי סמים מעידה על שימוש יומיומי בגראס וחשיש?

נאשם נעצר בלוד על ידי שוטר כאשר הוא יוצא ממתחם המוכר בתור תחנת סמים. השוטר עורך חיפוש ברכב ומוצא סכין ומבחנה המשמשת לעישון סמים קלים. הנאשם מודה כי הוא היה מעשן בעבר וכי מדי פעם לפעם הוא לוקח שאיפה מג'וינט. עם זאת, לדבריו, במועד נהיגתו הוא לא היה נתון תחת השפעת סמים.

הנאשם נדרש לעמוד במבחן מאפיינים וחרף העובדה שדיבר ללא הרף ועיניו היו מבריקות, עמד הוא במבחנים שנעשו לו. כמו כן, הנאשם התבקש למסור בדיקת דם אך סירב. אי לכך, הוא עוכב לחקירה בגין נהיגה תחת השפעת סם, אחזקת סם ואחזקת כלי לעישון סם.

 
הנאשם הועבר להמשך טיפול ובאותו מעמד נערכה לו בדיקת מאפיינים שנמצאה תקינה. כאשר נלקח הנאשם לתחנת המשטרה, נתן מרצונו שתן לצורך בדיקת סמים. כוסית השתן נסגרה לפי הנהלים ונשלחה למעבדה. חוות דעתו של מנהל היחידה לוקסולוגיה משפטית בבית החולים תל השומר, הצביעה על כך שבשתן של הנאשם נתגלתה חומצת חשיש בריכוז גבוה.

הצדדים הסכימו כי עדותו של מומחה זה תשמש כראיה גם במהלך התיק. המומחה טען בפני בית המשפט כי לא מדובר באדם המעשן מדי פעם ג'וינט. לדבריו, תוצאות הבדיקה מצביעות בוודאות על כך שמדובר במעשן כרוני וסביר להניח שבכמויות כאלה החומר עדיין פעיל וההשפעה נשארת. כמו כן, המומחה הוסיף כי המאפיינים החיצוניים של הנאשם, שינויי מצב רוח ועיניים אדומות, מתאימים לפרופיל המעשן הכרוני.

המומחה נדרש גם לשאלת השפעת הסם במועד המדובר. לדידו של המומחה, מאחר והריכוז שנמצא בשתן של תוצר חילוף החומרים היה כה גבוה, ברור לו שהנאשם הושפע מכך גם בשעת נהיגה. חוות דעתו של המומחה לא נסתרה ובית המשפט קיבל אותה.

הימצאות הסם בגוף - שאלת ההשפעה אינה רלבנטית

הלכה פסוקה היא כי אין צורך להיכנס ולבדוק את עניין ההשפעה על הנהיגה כאשר היא קיימת וטבועה בהמצאות הסמים בגוף. לאחר הוכחת הסמים בגוף, עניין הוכחת ההשפעה הינו בלתי רלוונטי. עצם המצאות הסם או תוצריו בגוף האדם מכניסים את האדם לגדר מצב של שכרות מבחינת החוק.

מטרתו של המחוקק הייתה להקל על הוכחת העבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, ככל שהשכרות נובעת משימוש בסם להבדיל מאלכוהול, די יהיה לשם כך בהוכחה האובייקטיבית של עצם המצאות הסם בגופו של הנהג בלא צורך להוכיח כי הנהג היה מושפע מהשימוש מהסם בעת נהיגתו.