חובת כיול הממל``ז

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

חובת הכיול למכשירים באמצעותם מודדת המשטרה את מהירות נסיעתם של נהגים בכבישי ישראל הינו נושא חדש יחסית בפסיקת בתי המשפט. עניין זה מונח לא אחת לפתחם של בתי המשפט לתעבורה ובתי המשפט המחוזיים.

הטענה אשר עוברת כחוט השני בטענות המדינה, בהן עלתה ונדונה החובה לכייל את המכשירים המודדים מהירות, היא כי לא מוטלת על המדינה חובה חוקית לבצע במעבדה מוסמכת כיול למכשיר הממל"ז. לטענת המדינה, די בפעולות אשר ננקטות על ידיה לאור פסיקת בית המשפט העליון, בכדי להעיד על אמינות הבדיקה והיותה בסיס להרשעה בגין נהיגה במהירות מופרזת.

בפסק דין בראונשטיין (ע"פ 5345/90 אברהם בראונשטיין נ' מדינת ישראל) נקבעו התנאים אשר מעידים על אמינות הבדיקות. ההלכה המנחה בפסק דין זה קובעת כי רשימת התנאים איננה רשימה סגורה ואין מן הנמנע שבעתיד יתקיימו גורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על דיוק המדידה. עוד נפסק כי ייתכן שבעטיים של גורמים אלו, תידרשנה ראיות נוספות על מנת להוכיח כיול המכשיר.

חזקת אמינותו של מכשיר הממל"ז נקבעה ברע"פ 2216/01 גבריאל לוי ומשה עטיה נ' מדינת ישראל. בפרשת לוי-עטיה הבהיר בית המשפט העליון כי קמה חזקה שבעובדה לגבי אמינות הממל"ז. בית המשפט ביסס חזקת אמינות זו על שורה של ביקורת שיפוטית, בישראל ובחו"ל, אשר במסגרת נבחנה מהימנות המכשיר. במילים אחרות, אמינות המכשיר אינה מוטלת בספק ויש לבחון רק את האמינות המדידה.

מהי אמינות המדידה?

אמינות המדידה מושפעת מרמת הדיוק של המכשיר. דיוק הינו פונקציה של כיול המכשיר ותנאי אחזקה נאותים. גורמים אלו חייבים להיות בהתאם להוראות היצרן. בנוגע לכיול, עליו להתבצע במעבדה מוסמכת המבצעת כיול במובן המדעי-מקצועי של המילה.

משפט התעבורה הינו משפט פלילי אשר הספק בו פועל לטובתו של הנאשם. ספקות אלו יכולים להתגבש במקום בו המדינה הגישה כתב אישום על בסיס מדידה אמינה שנעשתה על ידי מכשיר שלא כויל כנדרש במעבדה מוסמכת. יודגש כי לא מדובר בספק תיאורטי שהרי המדינה חייבת להוכיח את עובדות כתב האישום מעבר לכל ספק סביר, ולא מעבר לכל ספק תיאורטי גרידא.

כיול – הליך מדעי ומקצועי על בסיס תורת המטרולוגיה

תורת המדידות, המטרולוגיה, הינה הדיסציפלינה המקצועית אשר נוגעת לענייני מדידות וכיולים. מדובר בענף מדעי אשר עוסק בבקרה למכשירי מדידה כגון מוני דלק, חשמל, מים, מכשור רפואי ועוד. כללי היסוד במטרולוגיה מעוגנים בהוראות תקן אשר נקבעו במילון תורת המדידה.

על פי מילון תורת המדידה, אמינותו של מכשיר מדידה תתקבל לאחר מדידות חוזרות פעם אחר פעם אשר מציגות תוצאות דומות. חרף העובדה שמכשיר אמין שומר על תכונותיו, אין בכך כדי לשמש ערובה לדיוקו.

למעשה, רק מכשיר אשר עבר כיול וכוונון יכול להיות מדויק. מילון תורת המדידה מכיר בכך שתכונותיהם של מכשירי מדידה נוטות להשתנות עם הזמן. מדובר בתופעה המוגדרת במילון כסחף והיא מושפעת מעודף שימוש, אופן הפעלת המכשיר, השפעת מזג האוויר ועוד.

כיצד מתבצע כיול?

כיול הינה פעולה אשר יש לבצע בתנאי מעבדה מוגדרים מראש. רק על ידי הקפדה על תנאים אלו ניתן לקבוע את הקשר בין הערכים התואמים את אבות המדידה המקובלות, לבין קריאותיו של מכשיר המדידה. תוצאות הכיול הינן תוצאות קרדינאליות אשר קובעות האם ניתן להסתמך על התוצאות המופקות ממכשיר המדידה - הלכה למעשה.

על פי מילון תורת המדידה, התדירות שיש לבצע כיול חייבת להיות בפרקי זמן קצובים בין הכיולים התקופתיים, ורוב מכשירי המדידה עוברים כיולים חוזרים בפרקי הזמן קבועים (וזאת ככל שהדיוק הנדרש מהמכשיר הינו רב יותר וככל שהשפעות האחרות על המכשיר גדולות יותר - עומס עבודה, תנאי מזג אוויר וכדומה).

התקן הישראלי קובע עוד כי על המעבדות המכיילות לשמור רשומה של תצפיות מקוריות לתקופה מוגדרת. על פי תקנות אלו, המעבדה אינה רשאית לרשום – "המכשיר נבדק ונמצא תקין". עליה לפעול בהתאם לדרישות התקן ולאפשר בדיקה של תהליך הכיול מאוחר יותר. לדוגמא, אם מדובר בכיול מהירות, התעודה המונפקת במעבדה המוסמכת חייבת להציג פירוט של מהירויות בהן בוצע הכיול ותוצאות בדיקה.

ההבדל בין כיול לכיוון

ישנו הבדל בין כיול אשר מתבצע למכשיר הממל"ז במעבדה מוסמכת, לבין כיוונון שנעשה על ידי השוטר בשטח. הלכה פסוקה היא כי מכשיר הממל"ז הוא אמין וזאת בכפוף להתקיימותם של ארבעה מבחנים (ביניהם הכיול והכוונון). יש להדגיש כי עצם רישום המילה "כיול" בדו"ח שמילא השוטר אינה הופכת את הפעולות שבוצעו על ידו לכיול מקצוע, במובן המדעי של המילה על בסיס תורת המדידות.

חובת הכיול בישראל

ישנה חובה ברורה לכיולם של מכשירי מדידה, הן בארץ והן בעולם. בישראל, המחוקק התייחס בחיקוקים שונים לחובת הכיול. להלן שתי דוגמאות לכך - בתקנות המודדים (מדידות ומיפוי) תשנ"ח 1998 נקבע כי מודד לא יבצע כיול אלא בכפוף להוראות התקנות (תקנה 2). בתקנות מדידת מים (מדי מים) תשמ"ח 1998 נקבע כי אספקת מים על פי רישיון הפקה תהיה בהתאם לתקנות אשר מחייבות בין היתר את קיומו של מד מים מכויל.

עם זאת, לא קיים חיקוק דומה בנוגע לחובת כיול ברורה במקרה של מכשירים למדידת מהירות רכבים. חיוב הכיול של מכשירי מדידה אלו הינו פרי הפסיקה.

על פי הלכת בראונשטיין, המדינה חייבת להוכיח כי בוצע כיול למכשיר המדידה וזאת בתנאים אשר מבטיחים כי תוצאת הכיול הינה תקיפה ומשקפת באופן מהימן את מהירות הרכב. דהיינו, ללא כיול, מכשיר הממל"ז אינו יכול לבסס הרשעה בגין נהיגה במהירות (ללא ראיות נוספות).

בשורה של פסקי דין אשר ניתנו בעניין זה, הוצגו בפני בית המשפט חוות דעת מקצועיות רבות אשר ברובן הקריטי היו חוות דעת מטעמם מומחים מתחום המטרולוגיה. למעשה, נוצרה מסה משמעותית של ביקורת אשר הצביעה על כך שעל המדינה להוכיח באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הכיול נעשה במעבדה מוסמכת.