המדינה חזרה בה מכתב אישום תעבורה - האם נאשם יזכה לפיצויים?

דרגו את המאמר

המדינה חזרה בה מכתב אישום תעבורה – הנאשם לא יזכה לפיצויים

מדי שנה, נחקרים בישראל כ-150,000 אזרחים ותושבים. 60,000 תושבים נעצרו על ידי משטרת ישראל בשנת 2009, ורבבות נוספים עוקבו לצורכי חקירה בתחנת המשטרה. כ-16,000 חשודים נעצרו עד תום ההליכים (לעיתים במעצר בית).

על פי נתוני המשטרה, רק כ-11,000 מחשודים אלה מרצים בסופו של היום מעצר בפועל. מכאן עולה כי כ-50,000 תושבים ואזרחים נעצרים בישראל מדי שנה, למרות שבית המשפט מחליט כי העבירה המיוחסת להם (גם במקרה של הרשעה) אינה מצדיקה מאסר.

סעיף 80(א) לחוק העונשין קובע כי לנאשם ישנה הזכות להגיש תביעת פיצויים בגין מעצר או מאסר שווא, וכן שיפוי עבור הוצאות הגנתו. סעיף זה תקף גם במקרים חמורים של עבירות פליליות, וגם כאשר עסקינן בכתבי אישום בעניין תעבורה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי, וזאת בנוגע לערעור של אדם, עורך דין במקצועו, שהוגש כנגדו כתב אישום בגין מהירות מופרזת, והמדינה חזרה בה מכתב האישום לאחר תגובת הנאשם.

המדינה חזרה בה מכתב האישום

כנגד המבקש הוגש כתב אישום ובו נטען כי ביוני 2004 הוא נהג ברחוב אלוף שדה, בדרך עירונית, במהירות העולה על המותר. המבקש הורשע במיוחס לו ובית המשפט לתעבורה גזר את דינו. בהמשך, פסק הדין – אשר ניתן בהיעדרו של המבקש – בוטל, וזאת משום שהאחרון טען כי הוא אינו זוכר האם נהג ברכב במועד המדובר.

המבקש הוסיף כי למדינה אין די ראיות להוכחת ביצוע העבירה, בין השאר בגין העדר הוכחה לכך שהיה במקום תמרור המורה על המהירות המותרת במקום. המדינה חזרה בה מכתב האישום, אך בית המשפט נמנע מזיכויו של המבקש. אי לכך, המבקש ערער לבית המשפט המחוזי.

 
בית המשפט המחוזי קיבל במרץ 2008 את ערעורו של המבקש וקבע כי מאחר והמדינה חזרה בה מהאישום בשלב שלאחר תשובת המבקש לאישום, יש לזכותו מן העבירה המיוחסת לו. המבקש אף טען לפיצויים לפי סעיף 80(א) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

פיצויים, האמנם?

בעניין זה, בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר בטענה עקרונית היורדת לשורש הטיפול בדבר הגשת כתבי אישום רבים בעבירות של מהירות בדרך עירונית. לפיכך, בית המשפט המחוזי קבע כי ראוי שבית המשפט לתעבורה, מתוקף מיומנותו בדיני התעבורה, יבחן סוגיה זו לעומקה.

הדיון חזר לבית המשפט לתעבורה, אשר קבע כי המבקש אינו זכאי לפיצויים וזאת משום שבקשתו אינה עונה על התנאים המנויים בסעיף 80 לחוק העונשין. כמו כן, בית המשפט לתעבורה לא מצא פגם מהותי בהחלטת גורמי התביעה לחזור בהם, טרם ניהול התביעה, מכתב האישום. המבקש לא אמר נואש והגיש ערעור נוסף לבית המשפט המחוזי. לדאבונו, בית המשפט המחוזי דחה אף הוא את טענותיו.

בפסק הדין בערעור נקבע כי המדינה בחרה לחזור מכתב האישום, ולא לזמן את השוטר אשר היה מצוי בתמונה בה נראו רכבו של המבקש. אי לכך, לא ניתן לקבוע כי לא היה יסוד להאשמה בעת הכנת כתב האישום. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי לא מדובר בזיכוי אשר התבסס על קביעה מפורשת שהמבקש לא ביצע את העבירה המיוחסת לו.