בית המשפט זיכה אישה מעבירה של דיבור בפלאפון תוך כדי נהיגה
דרגו את המאמר |
|
זיכוי אישה בהריון מדיבור בטלפון תוך כדי נהיגה
בית המשפט השלום לתעבורה זיכה אישה בהריון מעבירה של שימוש בטלפון בזמן נהיגה. התביעה הביאה לעדות את דו"ח השוטר אשר פירט את נסיבות המקרה. לפי דו"ח זה, הנאשמת סירבה לחתום על הדו"ח וגם תגובתה, לדבריה, לא הייתה תגובתה כפי שנרשמה.
הנאשמת ציינה כי בעת ש"נתפסה" היא על ידי השוטר, היה הייתה בהריון בחודש התשיעי. לטענתה, בניגוד לדו"ח השוטר, מכשיר הפלאפון אשר ברשותה הינו בצבע שחור ולא בצבע כסוף. כמו כן, השוטר כתב בדו"ח כי הנאשמת נהגה תוך כדי שהיא שומעת מוסיקה מהפלאפון. הנאשמת הציגה את מכשירה הסלולארי בבית המשפט וניתן היה להתרשם כי אין אפשרות של שמיעת מוסיקה מהמכשיר.
זאת ועוד, הנאשמת הוסיפה כי היות והיא הייתה בהריון בחודש התשיעי, היא לא הייתה יכולה לאחוז בהגה ביד אחת (כפי שנטען כלפיה). הנאשמת הוסיפה כי ממקום עמידתו של השוטר, בסמוך לצומת, אין כל סיכוי שהוא יכול היה להבחין בנעשה בתוך רכבה, זאת כאשר שמש הצהריים קופחת וחלונות הרכב סגורים.
התרשמות מנחרצותה של הנאשמת
השופטת ציינה כי היא התרשמה מנחרצותה של הנאשמת ובדבריה אלו עוררה האחרון ספק באשמתה. ראשית, הנאשמת הציגה פלאפון בצבע שונה מהצבע הרשום בדו"ח, ודגם אשר לא ניתן להאזין ממנו למוסיקה. כמו כן, בדו"ח השוטר היו חסרים פרטים שונים כגון מצב התנועה במקום, מיקום הרכב אל מול מיקום השוטר, ואף חשש של ממש בזיהוי העבריין על ידי השוטר.
"לאחר ששמעתי את הנאשמת והתרשמתי מנחרצותה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש בדבריה ולו כדי לעורר ספק באשמתה. למעשה, אני קובעת כי ישנו ספק בנוגע לזיהוי הרכב העבריין". היות ומשפט התעבורה הוא משפט פלילי, התביעה הייתה צריכה להרים את נטל הראיה המוטל עליה מעל לכל ספק סביר. במקרה זה, בית המשפט קבע כי יש לזכות את הנאשמת, ולו מחמת הספק.