איסור על נהיגה ברכב עם לוחית רישוי תקולה - גם נהג שאינו בעל הרכב
דרגו את המאמר |
|
נהג רכב שאינו בעלים אחראי לתקינות לוחית רישוי
האם נהג, אשר איננו הבעלים של הרכב, יהיה אחראי לכך שבעת הנסיעה הייתה לוחית הרישוי תקולה? סוגיה זו, העוסקת בהיקף אחריותו של "נהג מזדמן" ברכב, הונחה לפתחו של בית המשפט לתעבורה. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפי תקנה 303(ב) לתקנות התעבורה.
בכתב האישום נטען כי האחרון נהג את רכבו כאשר הספרות בלוחות הרישוי האחורית מטושטשות באמצעות מדבקות אשר הודבקו עליהן, ועל כן הבזק אור של תאורה או מצלמה לא יוכל לתעדן. הנאשם מיקד את הגנתו בטענה אחת בלבד – לא היה לו כל חלק בכך שהמדבקות הובדקו על לוחית הרישוי והוא לא התכוון למנוע צילום הלוחית בעת עבירה.
הנאשם טען כי הרכב לא רשום על שמו אלא על שם אחיו ואביו. לדבריו, כאשר השוטר עצר אותו, והוא הופנה לעניין המדבקות, הוא היה מופתע ולא ידע כלל במה מדובר.
התביעה ביקשה מבית המשפט להרשיע את הנאשם במיוחס לו וזאת משום שהאחרון נהג ברכב מעת לעת והוא היה אמור לוודא שלוחית הרישוי תקינה. לטענת התביעה, מדובר בבדיקה אשר הנאשם היה אמור לערוך, בדיוק כפי שהוא צריך לבדוק שהרכב בעל ביטוח תקין וכי מדובר במכונית שעברה מבחן כשירות.
לוחית רישוי תקינה - באחריות הנהג
תקנה 303(ב) לתקנות התעבורה קובעת כי אסור לאדם להוסיף סימנים או מספרים על לוחית הזיהוי, מעבר לאלה אשר קבעה רשות הרישוי. כמו כן, חל איסור על טשטוש צבעה של לוחית הרישוי ואו על השחתתה בכל דרך שהיא. עבירות תעבורה הינן עבירות בעל היבט פלילי. במקרה דנן, ניטשה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לאחריותו "הפלילית" של הנאשם לאירוע.
הסעיף הרלבנטי לעניין הוא סעיף 22 לחוק העונשין אשר כותרתו הינה "אחריות קפידה והיקפה". על פי סעיף זה, מוטלת על אדם אחריות קפידה במידה ונקבע לפי חוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת רשלנות או מחשבה פלילית. עם זאת, אדם לא ישא באחריות לפי סעיף זה במידה והוא נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שביכולתו על מנת למנוע את העבירה.
דרישת מחשבה פלילית מוגדרת בסעיף 19 לחוק העונשין באופן הבא – "אדם מבצע עבירה פלילית אם עשה זאת תוך מחשבה פלילית וכל אימת שלא נקבע בהגדרת העבירה כי רשלנות היא היסוד לשם התהוותה או כי היא מסוג עבירות של אחריות קפידה".
בית המשפט בחן את העבירה וקבע כי תקנה 303(ב) היא עבירה מסוג אחריות קפידה. בפסק הדין נכתב כי עבירה זו הינה עבירה הנמצאת בתחום המחייב הסדר כלכלי וחברתי אחיד, אשר ניתן לאוכפו ויש בו כדי לקבוע סטנדרט התנהגות המותאם לצרכי החברה. כמו כן, נקבע כי הדרישה שהנוהג ברכב יהיה אחראי לבדוק האם הרכב בו הוא נוהג הינו תקין היא דרישה ראויה וסבירה.
במקרה זה, הנאשם לא היה צריך לעשות דבר מיוחד פרט לבדוק האם לא הודבקו על לוחית הרישוי מדבקות שימנעו צילום הרכב על ידי מצלמות אכיפה. "מי שיש להם לכאורה מניע למנוע את צילום הרכב, באמצעות מצלמה אוטומטית, כאשר הוא מבצע עבירה, הם הבעלים של הרכב או מי שנוהג בו אפילו אינו בעלים", סיכם השופט את הכרעתו.