החמרה בעבירות של פגע וברח - מגמה בבתי המשפט

דרגו את המאמר

החמרה של ממש בענישה בגין עבירות פגע וברח

"הנורמה של איסור הפקרה, מעבר התכלית שלה להגן על הנפגע ולהקל על אכיפת החוק ביחס לנהגים עבריינים, נועדה לקבוע את החובה המוסרית החלה על אדם אשר היה מעורב באירוע פוגעני לסייע לזולתו שנפגע. מדובר אפוא בחובה מוסרית אשר קיבלה לבוש משפטי מחייב במסגרת חוק המשקף קיומה של אמנה חברתית המושתת על יסודות של אתיקה וערכים אנושיים. היא משקפת התפתחות בתפיסה בדבר החובה להושיט עזרה לאדם המצוי בסכנה בכלל, ולנפגע בתאונה בפרט. היא מרחיבה את החובה החוקית של אדם להושיט עזרה לאדם אחר המצוי בסכנה" (מתוך הכרעת הדין במסגרתה הורשע שי סימון בהריגת מיטל אהרונסון).

תאונות דרכים רבות בישראל מותירות אחריהן שובל עצוב של הרוגים ופצועים. מדובר אפוא במקרים חמורים ביותר אשר עלולים לא אחת להרוס משפחות שלמות. הדברים הופכים לחמורים יותר ויותר כאשר עסקינן בתאונות פגע וברח. בתאונות אלו, מוסיף הנהג הפוגע חטא על פשע בכך שהוא נמלט ממקום האירוע מבלי להעניק סיוע רפואי לפצועים.

פרשת דריסתה למוות של מיטל אהרונסון, ופציעתה הקשה של חברתה, בעת שהשתיים חצו בבטחה מעבר חצייה באור ירוק בתל אביב, היכתה גלים בכל ערוצי התקשורת בישראל. משפטנים העוסקים בתחום התעבורה מציינים כי ניתן לראות החמרה של ממש בענישה בגין תאונות פגע וברח. יש המזהים את תחילת ההחמרה הנ"ל בגזר הדין של הנאשמים אשר הורשעו בהליך פלילי זה – שי סימון ושלום ימיני.

ביום ראשון האחרון גזר בית המשפט המחוזי בחיפה עונש מאסר של 10 שנים בפועל על צעיר בן 26 מטמרה אשר היה מעורב בתאונת דרכים קטלנית במהלך "מרוץ מכוניות" ונמלט מהמקום. בגזר הדין ציינה השופטת, צילה קינן, כי הפקרת פצוע לאחר תאונת דרכים הינה מ"העבירות בזויות ביותר אשר קיימות בספר החוקים". כמו כן, השופטת קינן הוסיפה כי כאשר עבירת ההפקרה חוברת לעבירת הריגה, קיימת מגמה ברורה ועקבית של החמרת הענישה על ידי בתי המשפט – וזאת למען יראו וייראו.

מגמת ההחמרה בגזרי דין אלו באה לידי ביטוי בעיקר בגזרי דין אשר ניתנו במהלך השנה האחרונה. ניתן להצביע על ראשיתה של המגמה עם גזירת עונש 20 שנות המאסר על דורס מיטל אהרונסון, בצירוף 5 שנות מאסר על שותפו אשר נמלט עימו מהמקום (למרות שלא נהג ברכב, לפי הכרעת בית המשפט).

להלן דוגמא להחמרה בגזרי דין אשר ניתנו לאחרונה:

ת"פ (מחוזי ירושלים) 3114/07 מ"י נ' אבו סביטאן – גזר דין זה, אשר ניתן ב-20.5.08, עסק בנאשם אשר הורשע בעבירות הריגה, נסיעה בניגוד לכיוון התנועה בכביש חד סטרי, הפקרה אחרי פגיעה, נסיעה לאחור ונהיגה ללא רישיון נהיגה. על הנאשם, בעל עבר תעבורתי, נגזרו 4 שנות מאסר בפועל.

ת"פ (מחוזי ת"א) 40353/07 מ"י נ' ויאצסלב – במקרה זה דובר על נאשם, אשר הורשע, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות הריגה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון נהיגה והפקרה לאחר פגיעה. על הנאשם נגזרו 7 שנות מאסר בפועל.

ע"פ 8191/08 ג'בארה נ' מדינת ישראל – במקרה זה דחה בית המשפט העליון את הערעור אשר הגיש הנאשם בעקבות גזר דין בן שמונה שנים אשר הוטל עליו. גזר הדין הוטל על הנאשם בגין הרשעתו בעבירות הריגה וגרימת חבלה חמורה. בתאונה זו נהרגו הורים ונפצעו שלושת ילדיהם הקטינים.

ת"פ (מחוזי באר-שבע) 8137/07 מ"י נ' אבו סיאם – גזר דין זה, אשר ניתן לפני כשנה, עסק בנאשם אשר הורשע לאחר הוכחת בהריגה, הפקרה לאחר פגיעה וגרימת נזק לרכב אחר. הנאשם דכאן היה בן 19 בלבד בעת התאונה. חרף גילו הצעיר, בעברו הוא הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונגזרו עליו ארבע שנות מאסר. בגזר הדין בגין ההריגה נגזרו על הנאשם תשע שנות מאסר בפועל.

ת"פ (מחוזי חיפה) 204-05-09 מ"י נ' עמר – מדובר בגזר דין אשר ניתן במרץ 2010 כנגד נאשם אשר הורשע - על פי הודאתו - בעבירות הריגה, הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח. במסגרת הסדר טיעון הוטלו על הנאשם שש שנות מאסר בפועל.