קבלת ערעור המדינה בגין עבירות תעבורה והרשעת אדם שזוכה מחמת הספק

דרגו את המאמר

הרשעת נהג לאחר זיכוי מחמת הספק בבית המשפט לתעבורה - ערעור המדינה למחוזי

בית המשפט המחוזי קיבל ערעור אשר הוגש על ידי המדינה, לאחר זיכוי נאשם מחמת הספק בבית המשפט לתעבורה. בפסק הדין במחוזי נקבע כי יש להרשיע את הנאשם במיוחס לו, וזאת למרות "הנזק הראייתי" אשר נגרם לו בהליך בבית משפט קמא.  

בינואר השנה זוכה הנאשם מחמת הספק בגין אירוע בו הוא נסע בכביש 443 מכיוון מודיעי, ובסמוך לתחנת הדלק דור סטה מנתיבו שמאלה, התנגש במעקה הבטיחות, נכנס לסחרור וגרם לנזקים שונים לכביש ולמעקה. הנאשם טען כי התאונה התרחשה בעקבות תקר בגלגל הימני של הרכב ולא בגין נהיגתו הרשלנית לכאורה.

 
בוחן התנועה אשר הגיע למתן עדות בפני בית המשפט טען כי הוא שולל את האפשרות שאוויר יצא מהגלגל הימני של רכב בעקבות תקר. לטענתו, האוויר יצא מהגלגל כתוצאה מדחיפה של הצמיג. עם זאת, הבוחן לא פירק את הגלגל, לא בדק האם נגרם נזק בדופן הפנימי שלו, ולמעשה לא בדק את הגלגל בהתאם לנוהלים המשטרתיים. כמו כן, הרכב שוחרר לאחר הבדיקה לחברת ההשכרה אשר הייתה בעליו, ועל כן המשיב לא היה יכול לשלול את סברתו של הבוחן.

נזק ראייתי זה הביא בסופו של היום לספק בנסיבות העבירה ולזיכויו של המשיב. המדינה הגישה כאמור ערעור על החלטה זו אשר התקבל. בפסק הדין בערעור נכתב כי בית משפט קמא קבע כי היה מקום לסברה שדי בהעדר ממצאים בזירת התאונה, ובבדיקה החיצונית אשר נערכה על ידי הבוחן, כדי לשלול את גרסת התקר שהוצגה על ידי המשיב. עם זאת, הנאשם זוכה משום שהרכב שאינו שייך לו שוחרר לאחר הבדיקה החיצונית שלא לידיו.

בית המשפט המחוזי קבע כי עולה מכך שבית המשפט לתעבורה לא מצא ליקויים בבדיקת הבוחן, וככל שנמצאו ליקויים כאלו, לא היה בהם כדי לעורר ספק סביר בהתאם למשקל יתר חוות הדעת. למעשה, זיכויו של המשיב נבע משום שלא ניתנה לו האפשרות לבדוק את הרכב לאחר בדיקת הבוחן.

הנהג היה יכול לבקש לבדוק את הרכב, אך ניסיון כזה לא נעשה

בית המשפט המחוזי ציין כי העובדה שהרכב אינו שייך לנאשם, אלא לחברת ההשכרה, אינה יכולה להביא למסקנה כי נמנעה מהמשיב האפשרות לבחון את הרכב לאחר התאונה. המשיב היה יכול, עדיין, לבצע בדיקה ברכב. במידה והאחרון היה נענה בשלילה, הייתה פתוחה בפניו הדרך לפנות בעניין למשטרה ולהורות על העברת הרכב לבדיקה. עם זאת, המשיב במקרה דנן לא הציג כל ראיה המעידה על ניסיון כלשהו לפנות לחברת ההשכרה או על תשובה שלילית מצידה.

זאת ועוד, במשך שלושת הימים שלאחר התאונה, הרכב טרם הועבר לחברת ההשכרה והמשיב יכול היה לבדוק אותו בחניון הגרר בו הוא חנה. בנוסף, בחקירתו במשטרה נשאל המשיב מה גרם לתאונה והאחרון ענה "אולי היה לי פנצ'ר". כאשר נשאל המשיב כיצד הוא מגיע למסקנה זו, הוא ענה כי "זוהי סיבה הגיונית היות ובגלגל הימני לא היה אוויר והצד האחורי שליד הגלגל היה נקי משריטות". דהיינו, המשיב לא העיד כי שמע פיצוץ צמיג ולא נטען על ידו בחקירת המשטרה כי תקלה טכנית גרמה לאירוע.

"אף לשיטתו של המשיב עצמו, האפשרות שהתאונה התרחשה בשל תקר בגלגל, הייתה רק אפשרויות", נכתב בפסק הדין, "לא אתפלא גם אם זו הסיבה מדוע המשיב לא שעה לבצע בדיקה של הגלגל בעצמו ולא הביא מומחה מטעמו אשר באמצעות חוות דעתו יוטל בפסק בחזקה העובדתית העומדת כנגדו".

לסיכום, בית המשפט קבע כי יש להרשיע את המשיב. "אין למשיב אלא להלין על עצמו", כתב השופט, "בעת שקפא האחרון על שמריו ולא פעל להביא ראיה או עדות להפרכת ההנחה העובדתית שהוצגה על ידי הבוחן המשטרתי, אשר לפיה סטייתו מהמסלול נבעה מהתרשלות".