בעל הרכב היה בחו``ל בעת ביצוע העבירה - האם יאסר השימוש ברכב?

דרגו את המאמר

האם יבוטל איסור שימוש ברכב כאשר העבירה בוצע בעוד בעל הרכב בחו"ל?

בית המשפט לתעבורה דחה את בקשתו של בעל רכב לבטל את החלטת קצין משטרה האוסרת על השימוש ברכבו, וזאת למרות שבזמן ביצוע העבירה הוא לא היה בישראל. המבקש טען כי אחיינו הוא זה אשר ביצע את העבירה המדוברת – נהג ברכב בהיותו נהג חדש, ללא מלווה ועם שלושה נוסעים.

המבקש הוסיף כי הוא כלל לא ידע על השימוש האסור ורק כאשר הוא חזר לביתו מחו"ל נודע לו על כך. לדבריו, לא נערך לו, בתור בעל הרכב, אפילו שימוע כדין. המבקש הוסיף כי הוא נהג ותיק הנמצא על הכביש מזה 12 שנים, ועברו התעבורתי דל. כמו כן, המבקש טען כי רכבו הינו הרכב היחיד של המשפחה והוא משמש את בני הבית לניידות ולפרנסה.

איסור שימוש ברכב - מול הנהג ולא מול בעל הרכב

סעיף 57א(2) לפקודת התעבורה קובע כי ההוראות לגבי פסילה מנהלית של רישיון נהיגה נוגעות גם לאיסור מנהלי על שימוש ברכב. אי לכך, כאשר יש לשוטר יסוד להניח כי נהג עבר לעיניו עבירה מן העבירות המפורטות בחלק א' לתוספת השביעית לפקודה, הוא רשאי לדרוש מהנהג להלוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב.

הוראות אלו הינן ברורות והן נוגעות לנהג ולא לבעל הרכב. סעיף 47(ג) לפקודת התעבורה קובע כי לאחר שניטל מהנהג רישיון נהיגה, השוטר יזמן אותו בתוך שלושה ימים לעמוד בפני קצין משטרה לשם קבלת החלטה סופית בעניינו. דהיינו, המוזמן איננו בעל הרכב אלא הנהג.

 
באשר לבעליו של הרכב, תקנה 3(א) לתקנות התעבורה (איסור שימוש ברכב), התשנ"ט-1999, קובעת כי העתק הודעת איסור שימוש ברכב אשר נמסרה לנהג שאינו בעל הרכב ישלח לבעל הרכב באחת הדרכים המפורטות בתקנות. במקרה דנן, המבקש הודה כי הוא התבקש לחתום על הודעת האיסור, אך סירב לעשות זאת לפני שתשמע גרסתו. כמו כן, גם בטופס השימוע צוין כי בעל הרכב נכח במקום אך סירב לחתום על הודעת איסור השימוש. יצוין כי כאשר אדם מסרב לחתום על הודעה כאמור, בית המשפט רשאי לראות את ההודעה כאילו נמסרה לפי התקנות.

במילים אחרות, החובה לערוך שימוע הינה חובה כלפי הנהג אשר ביצע את העבירה ולא כנגד בעל הרכב. אי לכך, בעל הרכב לא היה זכאי שיערך לו שימוע לפני שהוטל האיסור על השימוש ברכבו. לגבי שהייתו של המבקש בחו"ל, האחרון לא הגיע לדיון בבית המשפט ולא נחקר על טענתו זו.

אכן, סעיף 57ב(ב) לפקודת התעבורה קובע כי במידה והתקיימו תנאים מסוימים, רשאי בית המשפט לבטל הודעת איסור שימוש ברכב (הרכב נלקח ללא רשות, בעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את נטילת הרכב). במקרה דנן, המבקש טען כי הוא לא ידע שאחיינו יעשה שימוש ברכב. עם זאת, לא פורט היכן הוחזקו מפתחות הרכב בעת ששהה המבקש בחו"ל, מי ידע על מיקומם, האם האחיין ידע את קוד ההפעלה של הרכב וכדומה. חשוב מכל – לא היה ברור באילו פעולות נקט המבקש על מנת למנוע את נהיגת האחיין ברכב.