האם בדיקת ינשוף אשר הצביעה על 290 מ``ג בדיוק תביא להרשעת הנהג?

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5

290 מ"ג אינם נהיגה בשכרות – 291 מ"ג הינם נהיגה בשכרות

בית המשפט המחוזי, בפסק דין עוזרי אשר ניתן ב-14.10.10, קבע כי רף האכיפה בנוגע לעבירה של נהיגה בשכרות יעמוד על 290 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף. כיצד יש להתייחס לנהג אשר בדיקת ינשוף שנערכה לו הצביעה על 290 מ"ג בדיוק? האם מדובר בנהג שיכור, אשר יש להחרים את רכבו ולהטיל עליו פסילה של שנתיים ימים, או שמא עסקינן בנהג אשר "ניצל מהחוק" על חודו של מיקרוגרם? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לתעבורה.

כאמור, פסק הדין המנחה בעניין זה ניתן בעפ"ת (י-ם) 25457-04-10, מדינת ישראל נ' עוזרי. בפרשת עוזרי נקבע רף האכיפה על יסוד חוות דעתו של המומחה מטעם המדינה. המדינה המליצה למעשה כי רף האכיפה יעמוד על 290 מ"ג ובאופן זה יכללו הרף את שולי הביטחון הדרושים לרבות סטייה בריכוז בלוני הכיול, אי דיוק המדידה, חשש כי החיישן האלקטרו כימי ימדוד תוצאה נמוכה שלא נרשמה וכדומה. 
 

השאלה אשר עמדה במרכזו של המקרה דנן, הייתה האם יש לפרש את הלכת עוזרי כמתייחסת ל-290 מ"ג בתחום האסור, או שמא תחום זה חל מ-291 מ"ג ומעלה. בית המשפט לתעבורה קבע כי יש ללכת לפי האפשרות השנייה, וזאת בהתאם לפסיקה ותקנה 169א' לתקנות התעבורה.

תקנה 169 א' קובעת כי ״ריכוז אלכוהול בגוף״, על ידי מדידה באמצעות דגימת אוויר נשוף, יעיד על שכרות כאשר הוא עולה על אחד מאלה – 290 מ"ג בליטר אוויר נשוף, או 50 מיליגרם במאה מיליליטר דם. בית המשפט לתעבורה קבע כי לפי פסיקתו של בית המשפט המחוזי בפרשת עוזרי, רף אכיפת השכרות עומד על 290 מק"ג, כולל. לאמור, נהיגה עד 290 מ"ג הינה נהיגה חוקית, וכל נהיגה מעבר לכך הינה נהיגה בשכרות.

בפסק הדין נכתב כי פסיקתו של המחוזי לא התכוונה לשנות את תוכן תקנה 169א לתקנות התעבורה, אשר קובעת כי רק מעל הכמות המותרת ייחשב פלוני כנהג שיכור. דהיינו, נקודת המוצא לעניין זה הינה שאמנם רף השכרות נע במסגרת הפסיקה, אך מדובר רק בשינוי הערך המספרי ולא הוראות התקנה. "ככל שיש מקום לשנות את הוראות הדין, הרי מלאכה זו צריכה להיות בידיו של המחוקק, אשר הינו בעל הסמכות הבלעדית לעשות כן", נכתב בפסק הדין.