הענישה בעקבות תאונות פגע וברח תוחמר

דרגו את המאמר

העונש המרבי על תאונות פגע וברח – 14 שנה

נראה כי אין צורך כלל להכביר במילים בנוגע לחומרה הנובעת מתאונות פגע וברח. בשנים האחרונות נחשף הציבור הישראלי פעם אחר פעם לתוצאותיהן הקטלניות של תאונות אלה. בין התאונות המפורסמות אשר התרחשו בישראל בתקופה האחרונה ניתן למצוא את דריסתו של שניאור חשין (רוכב האופניים ובנו של שופט בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין), מיטל אהרונסון (אשר נדרסה למוות ברחוב אבן גבירול בתל אביב והופקרה לדמם למוות), לי זיתוני (אשר נדרסה על ידי נהג אזרח צרפתי שנמלט מהמקום ואף ברח מהארץ באותו הלילה) והרשימה עוד ארוכה.

בעקבות הלחץ הציבורי מחד, וגזרי הדין הגבוהים אשר ניתנו בבתי המשפט מאידך, החליטה הכנסת להסדיר את הסוגיה ולעסוק פעם נוספת בענישה בגין הפקרה לאחר פגיעה. ביום שני השבוע (7.11) אישרה הכנסת את החמרת הענישה בין עבירות פגע וברח. במסגרת האישור, אשר עבר בקריאה שנייה ושלישית, הועלה העונש המרבי בגין עבירה זו, משבע שנים לארבע עשרה שנות מאסר. 20 חברי כנסת תמכו בחוק, ולא נרשם אף מתנגד אחד.

החוק לא עוסק רק בהחמרת העונש בגין עבירה זו. במסגרת התיקון נקבע גם כי אחריות לעצור ולהעניק סיוע לאחר פגיעה מוטלת לא רק על הנהג אלא גם על נוסעים המצויים עימו ברכב. על פי החוק, במידה והיה נוסע ברכב בעת האירוע, יישא נוסע זה במחצית עונשו של הנהג.

מדובר בתיקון לחוק אשר מקורו במספר תאונות פגע וברח בהן הנהג נמלט מהמקום למרות שהוא לא היה לבדו באירוע. מפורסמת בעניין זה התאונה ברחוב אבן גבירול בתל אביב במהלכה דרס שי סימון (כאשר חברו שלום ימיני יושב לצידו) את מיטל אהורנסון וחברתה מלי יזדי. במהלך ההליך המשפטי טען כל אחד מהנאשמים כי הנאשם השני נהג ברכב. כמו כן, עלתה השאלה מהו העונש אשר ניתן להטיל על נוסע ברכב המעורב בתאונת פגע וברח .

ח"כ משה מוץ מטלון: "חיי אדם אינם הפקר"

ח"כ משה מוץ מטלון (ישראל ביתנו), אמר לאחר אישור הצעת החוק כי מעתה כל נהג אשר יעלה על ההגה יידע כי פגיעה הינה חמורה אך הפקרה חמורה שבעתיים. "חיי אדם אינם הפקר", אמר מטלון, "נראה כי רק מאסר בפועל לתקופה ממושכת יוכל להרתיע נהגים מלהפקיר פצועים בשטח לדמם למותם או לא לזכות לטיפול רפואי באופן המחמיר מצבם".

ח"כ זאב בילסקי (קדימה) הצטרף לדברים ואמר כי מדובר בעשיית צדק עם נפגעי תאונות פגע וברח. "הסתלקות מהמקום והפקרת פצוע מבלי להזעיק עזרה הינה תופעה חמורה אשר יש לעוקרה מן השורש", הוסיף.

יודגש כי הסנגוריה הציבורית התנגדה נחרצות לחוק. לטענת גורמים בסנגוריה, ההנחה כי החמרה בענישה תביא להפחתה בעבירת ההפקרה הינה שגויה. "מחקרים רבים כבר הוכיחו ההפך", טוענים בסנגוריה, "מעורבים בתאונות דרכים קשות, קל וחומר קטלניות, נמצאים לא אחת במצבים רגשיים בלתי מוסברים ואינם פועלים מתוך היגיון. במצב זה, סביר להניח כי הפוגע לא יזכור שהעונש הוא כה חמור והוא עלול להימלט מהמקום מבלי שהוא מודע למעשיו". זאת ועוד, בסנגוריה מדגישים כי בדרך כלל נהגים אשר מעורבים בתאונות דרכים, גם פגע וברח, אינם בעלי אורח חיים עברייני.