נהיגה בשכרות במהירות מופרזת כעילה לפסילת רישיון עד תום ההליכים

דרגו את המאמר

פסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים – שכרות בשילוב עם מהירות מופרזת

בפ"ת 4920-10-11

בית המשפט קיבל את בקשת המדינה להורות על פסילת רישיון הנהיגה של אדם, אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות ובמהירות מופרזת, עד תום ההליכים בעניינו.

ב"כ הנהג טען בתחילת הדיון כי בידי של המדינה אין ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של מרשו במיוחס לו. בשלב מאוחר יותר, חזר בו ב"כ הנהג והסכים כי אכן היו בעניין "ראיות לכאורה". בית המשפט ציין כי טוב עשה ב"כ המשיב בעת שחזר בו מטיעון זה, וזאת משום שראיות המדינה לביסוס שכרותו של הנהג במועד האירוע נשענו על ממצאים מדעיים כגון בדיקת שכרות באמצעות ינשוף (מכשיר לבדיקת שיעור אלכוהול באוויר נשוף) ודבורה (מכשיר למדידת מהירות).

על פי טענת המדינה, המשיב נהג בגילופין כאשר בגופו כמות הכפולה פי שלוש מהמותר בחוק. כמו כן, באותה העת נתפס רכבו, על פי הנטען, במהירות של לא פחות מ-168 קמ"ש. בית המשפט קבע כי עסקינן בכתב אישום חמור אשר ממנו עולה כי התנהגותו הלכאורית של המשיב היוותה "סכנה חמורה וחריגה" ובהחלט יש מקום לקבל את בקשת המדינה להורות על פסילת רישיון עד תום ההליכים.

"מרשם לתאונה קטלנית"

בית המשפט הוסיף כי אם לא די בכך, גם עברו התעבורתי של המשיב לא היה חלק ונקי כלל וכלל. תריסר פעמים הורשע הנאשם בעבירות תעבורה ועברו היווה שיקול נוסף לפסילת רישיונו עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב ניסה להפנות את בית המשפט לפסיקה קודמת ממנה הקיש כי יש להגביל את פסילת רישיון הנהיגה לחצי שנה בלבד (לכל היותר). בית המשפט ציין כי אכן במקרה אליו הפנה עורך הדין המלומד, בית המשפט העליון הגביל את פסילת רישיון הנהיגה לשישה חודשים, אך לא הוגדרה תקופת זמן אחידה אותה בתי המשפט צריכים לקבוע. לאמור, הלכה פסוקה היא כי תקופת הפסילה משתנה ממקרה למקרה ובהתאם לנסיבותיו.

במקרה דנן, קבעו השופטים, התנהגותו של המשיב יצרה מסוכנות חריגה מאד אשר כללה נהיגה בשכרות משמעותית ובמהירות מופרזת. "מדובר בלא פחות ממרשם לתאונה קטלנית", קבעו השופטים.