מכשיר הינשוף
דרגו את המאמר |
|
התקבלו 3 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
נהגים רבים בישראל עולים על ההגה גם לאחר בילוי ושתיית אלכוהול. מלבד הסכנה אשר נשקפת לנהג, לנוסעים ולמשתמשים האחרים בדרך, עסקינן גם בעבירת תעבורה חמורה. בשנים האחרונות, משטרת ישראל החריפה באופן משמעותי את האכיפה בכל הנוגע לנהיגה בשכרות. מדי סופשבוע, מתפרשים שוטרי תנועה ברחבי הארץ, בעיקר באזורים "מועדים לפורענות" (כגון יציאות ממתחמי בילוי, כניסות למרכזי ערים וכדומה) או ב"מועדים בעייתיים" (לדוגמא, ליל הסילבסטר), וזאת על מנת לערוך בדיקות שכרות לנהגים אקראיים.
שוטרי התנועה "חמושים" לא אחת במכשיר לבדיקת אלכוהול באמצעות אוויר נשוף. מכשיר זה, הידוע בשמו "הינשוף", סייע כבר להרשעתם של אלפי נהגים בישראל בנהיגה בשכרות. מהי אפוא בדיקת הינשוף? כיצד ניתן להתמודד עימה? מהן זכויותיו של המעוכב לחקירה? האם ניתן לתקוף את קבילותה של הבדיקה? האם המכשיר אמין?
בדיקת הינשוף, מהי?
בדיקת נשיפה באמצעות מכשיר הינשוף הינה למעשה בדיקה של אלכוהול באוויר נשוף. בניגוד לבדיקות המסורתיות, כגון מבחן מאפיינים או בדיקת דם, בדיקת הינשוף הוכיחה את יעילותה בגין פשטותה ויכולתה להעניק תוצאות אמינות ומיידיות. מכשיר הינשוף הוכנס לפעולה בישראל בהתאם לאישור שר הבריאות ולאחר התייעצות בנושא עם שר התחבורה. מדובר במכשיר אשר מראה את ריכוז האלכוהול הנמצא באוויר הנשוף של הנאשם, ואת ערכו של ריכוז זה מבחינת האלכוהול בדמו של הנהג.
[%Articles%]
בדיקת ינשוף תיערך על פי הוראת שוטר וזאת כאשר לאחרון חשד סביר כי נהג ברכב, או ממונה על רכב , היה שיכור. כמו כן, שוטר רשאי להורות על עריכת הבדיקה כאשר הנהג היה מעורב בתאונת דרכים. תוצאות בדיקת הינשוף תהינה ראיות בבית המשפט לתעבורה וזאת לפי סעיפים 62(3) ו64(ב) לפקודת התעבורה. שוטר אשר איננו מחזיק בניידת מכשיר ינשוף רשאי לעכב את הנאשם (עד חצי שעה) עד להגעת מכשיר הינשוף למקום, או להורות לאחרון להתלוות עימו לתחנת המשטרה.
המעוכב רשאי להיוועץ עם עורך דין מטעמו אך אין הוא יכול לעכב את ביצוע הבדיקה תוך עמידה על זכות ההיוועצות. הפסיקה הכירה לא אחת במשמעות הדחיפות בכל הנוגע לבדיקות שכרות.
אופן עריכת הבדיקה
עורך בדיקת הינשוף חייב לעמוד במספר כללים על מנת שהבדיקה תיחשב כקבילה וכראיה בבית המשפט. לדוגמא, עליו לוודא כי הנבדק לא הקיא או שתה ב-15 הדקות לפני הבדיקה. כמו כן, עליו לוודא כי הנבדק לא עישן בחמש הדקות שלפני הבדיקה. שוטר מוסמך לעכב נבדק אשר חשוד בנהיגה בשכרות עד חצי שעה בלבד. אי לכך, נבדק אשר יוכיח כי הוא עוכב יותר מחצי שעה, עד אשר הוא התבקש לעבור בדיקת ינשוף, יוכל להשתמש בעניין זה לטובתו.
הזמנים המדוברים מפורטים בדו"ח הבדיקה וניתן להוכיח את הפערים הנ"ל באמצעות דו"ח העיכוב (בו מצוינת גם השעה בה נעצר הנהג). חשוב לציין כי ישנן חובות נוספות המוטלות על השוטרים בבדיקות ינשוף, וזאת לפי הפסיקה ונהלי המשטרה. במקרים אלה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין העסוק בתחום ולבחון את תקינות התנהלותם של השוטרים במקרה המדובר.
סירוב לבדיקת ינשוף
נהגים רבים מנסים לסרב לבדיקת השכרות, אם על ידי טענות שונות (כגון אסטמה, מחלות לב וכדומה) ואם על ידי ניסיונות להכשיל את הבדיקה. חשוב לציין כי ניסיונות אלה, ככל שהם אינם מבוססים, עלולים לעיתים לפגוע יותר ממה שהם מועילים. החוק קובע כי כאשר נהג מסרב לבדיקת שכרות, חזקה על האחרון כי הוא מסתיר את העובדה שהוא בגילופין.
במידה ונהג איננו מוכן לעבור בדיקת שכרות, מוטל על השוטר ליידע את האחרון אודות משמעות הסירוב הנ"ל. דהיינו, על השוטר להסביר לנהג כי סירוב לבדיקת שכרות כמוהו כהודאה בנהיגה בגילופין. יצוין כי בתי המשפט לתעבורה כבר זיכו בעבר נאשמים מעבירות של נהיגה בשכרות, למרות סירוב לעבור את הבדיקה, וזאת כאשר לא הוסברה לאחרונים משמעות הסירוב.
תקינות מכשיר הינשוף
בשנים האחרונות תקפו נהגים רבים את תקינותו של מכשיר הינשוף. לדוגמא, נטען כי המכשיר איננו מדויק והוא מזהה נוזלים כגון מיץ לימונענע כאלכוהול. יודגש כי בתי המשפט הכירו בקבילותו של המכשיר ועל פי רוב, בסופו של היום, הוכרעה הכף לטובת אמינותו של הינשוף. עם זאת, לעיתים, נאשם יכול להוכיח כי המכשיר הספציפי אשר באמצעותו נערכה לו בדיקה לא כויל או נבדק כנדרש.
[%Psakdin%]
על השוטרים חלות חובות שונות בנוגע להפעלת מכשיר הינשוף. מדובר אפוא בחובות טכניות כגון כיול המכשיר, בדיקת בלון הגז, החלפת פיות נשיפה וכדומה. לעיתים, עורך דין מטעם הנאשם יכול לתקוף את הפעולות הנ"ל ולהביא לזיכויו של מרשו מחמת הספק.
לדוגמא, בתת"ע 3216-03-09, בית המשפט השלום לתעבורה בנצרת זיכה נאשמת מעבירה של נהיגה בשכרות למרות שבבדיקה שנערכה לה הצביע מכשיר הינשוף על שיעור של 540 מ"ג בליטר אוויר נשוף. סנגוריה של הנאשמת תקפו את קבילות הראיות המדעיות ובית המשפט קיבל את טענותיהם. בהכרעת הדין נקבע כי לא הוכחו ראיות מדעיות לשכרותה של הנאשמת במועד שנעצרה, וזאת משום שלא הוגשו לבית המשפט תיעוד של בנוגע לבלון הכיול ורמת האלכוהול שבו. כמו כן, לא הוצגה תעודת עובד ציבור לגבי יומן הפעולה ובדיקה תקופתית של המכשיר.