מעצר נהג עד תום ההליכים בגין נהיגה בזמן פסילה

דרגו את המאמר

מעצר עד תום ההליכים בגין נהיגה בזמן פסילה

בית המשפט קיבל בקשה להורות על מעצר עד תום ההליכים של אדם בגין נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח. יצוין כי באישום הראשון יוחסו לנאשם עבירות נוספות כגון אי ציות להוראת שוטר, הכשלת שוטר ושיבוש הליכי משפט. על פי האישום הראשון, הנאשם נהג במשאית אליה חוברו שני ארגזים, וזאת למרות שרק חצי שנה לפני כן הוא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו בגין פסילה של תשעה חודשים.

ביום האירוע של האישום הראשון, הנאשם הגיע למחסום חיזמה, לא ציית להוראותיה של חייל לעצור ונעצר רק בעקבות דוקרנים אשר מנעו את המשך נסיעתו. לאחר שירד המשיב מהמשאית, הוא נתן את תעודת הזהות שלו לשוטר ונמלט מן המקום. בכך, המשיב הכשיל שוטר בעת מילוי תפקידו. שעה לאחר מכן המשיב שב למחסום וביקש את תעודת הזהות שלו. כעת טען האחרון כי לא הוא נהג ברכב אלא אדם אחר (להלן – שיבוש הליכי משפט). לפי האישום השני, המשיב נהג ברכבו בירושלים בזמן פסילה וללא ביטוח תקף.

המדינה טענה כי יש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. המשיב הציע חלופת מעצר בית בהשגחת הסדרן בחברה השייכת למשפחתו ולגיסו. שני המפקחים המוצעים התחייבו לפני בית המשפט להקפיד כי המשיב לא ייצא מהבית ובמידה והוא ייצא - הם ידווחו על כך למשטרה.

חזקת המסוכנות של נהג בזמן פסילה

הלכה פסוקה היא כי קיימת חזקת מסוכנות מעל ראשו של אדם אשר נהג ללא רישיון או חרף פסילה. חזקת המסוכנות הנ"ל מבוססת אפוא על העובדה כי ניתן לראות במעשים אלה זלזול בוטה ברשויות החוק. דהיינו, ישנו חשד של ממש כי אדם זה איננו נרתע ממורא החוק וסביר להניח שהאחרון יפר את תנאי מעצרו במידה ולא ייעצר. מבחינת נהגים, מדובר אפוא בחשש של ממש שהנהג יעלה על הכביש חרף מעצרו ופסילתו.

בית המשפט לתעבורה בחיפה התייחס לכך במ' (חיפה) 1021/04 מדינת ישראל נ' שטרנברג דוד. "לא אחת, נקבע כי נהיגה בזמן פסילה, תוך התעלמות מהחלטות בית המשפט ורשויות אכיפת החוק, מצביעה על זלזול מופגן בהן ועל כך כי העושה זאת מסכן את ביטחון הציבור", נכתב בהחלטה זו, "כאשר מעשה זה חוזר על עצמו יותר מפעם, וככל שמתרבים המקרים, כך מתחזקת המסוכנות והצורך להרחיק את מבצעי העבירות מהכבישים".

מן הכלל אל הפרט

במקרה דנן, בית המשפט ציין כי מסוכנותו של הנאשם אף גברה בהתחשב בעובדה כי האחרון נמלט מן השוטרים והכשיל אותם לכאורה. כמו כן, שיבוש הליכי המשפט שימש כעילת מעצר נוספת. בית המשפט ציין כי אין ספק שבריחה משוטרים מעידה על חשש משיבוש הליכי משפט ומסוכנות ועל כן אין מקום לתת אמון באדם אשר ביצע עבירות אלה. דהיינו, נקבע כי לא היה מקום לשחרר נאשם כגון דא לחלופת מעצר.

[%Psakdin%]

דברים אלה יפים גם כלפי נהגים במשפט תעבורה. בבש"פ 2613/06 עלי סראיעה נ' מדינת ישראל, נקבע כי "סירוב נהגים לציית להוראות שוטרים, והתרבות המקרים בהם נהגים מבקשים לברוח מאנשי החוק על ידי לחיצה על דוושת הגז ונסיעה מהירה ברכב, הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה של ממש".

כמו כן, צוין כי מדובר בעבירה מסוכנת שבעתיים וזאת משום שהיא מסכנת את המשתמשים האחרים בדרך. מיותר לציין כי נהג המבקש למלט עצמו מרשויות החוק, סביר להניח שאינו מקפיד על חוקי התנועה ואיננו שם ליבו להוראות הכביש. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי לא ניתן להתעלם גם מעברו התעבורתי הכבד של הנאשם. מאחורי המשיב, אשר הינו בסך הכל בחור צעיר בן 27, היה עבר תעבורתי "מרשים" שכלל – בין השאר - 26 עבירות תעבורה. יצוין כי הנאשם כבר היה נתון תחת פסילה ועמד כנגדו מאסר על תנאי.

לגבי המפקחים, בית המשפט קבע כי חלופת המעצר שהוצעה לא איינה את מסוכנתו של הנאשם במקרה דנן והשופט הוסיף כי הוא "אינו בטוח שהמשיב סר למרותם של הסדרן בחברה המשפחתית".