נהג כבאית אשר גרם לתאונה קטלנית זוכה מחמת הספק

דרגו את המאמר

זיכוי נהג כבאית מגרימת מוות בתאונת דרכים

תד (ת"א) 10404-10

האם נהג כבאית, אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין גרימת תאונת דרכים קטלנית, תוך חציה באור אדום, יורשע בגרימת מוות ברשלנות? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לתעבורה. מדובר בתאונה מצערת אשר במהלכה נגרם מותו של רוכב אופנוע שנתקע תחת גלגלי הכבאית.

על פי כתב האישום, הנאשם נהג בכבאית כאשר הוא מפעיל אורות מהבהבים וסירנה. באותה העת, המנוח רכב על אופנועו משמאל לימין כיוון נסיעת רכב הנאשם. בכיוון הנגדי לנסיעת הנאשם נסעו מאזדה ואוטובוס. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום ובו נטען כי האחרון נכנס לצומת באור אדום, חסם את המקום וגרם לתאונת דרכים בה מצא המנוח את מותו.

המדינה טענה כי הנאשם היה אחראי לתאונה וזאת משום שרכבו עבר את קו העצירה לאחר שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו התחלף לאדום. לטענת המדינה, בשל טענותיו של הנאשם לכך שהוא עבר באור ירוק, אין משמעות לכך שמדובר ברכב ביטחון. כמו כן, המדינה טענה כי גם רכב ביטחון אשר "מפר את חוקי התנועה" צריך לנקוט באמצעי הזהירות הדרושים לפי תקנה 94 לתקנות התעבורה.

הנאשם טען – עברתי בירוק ואני רכב ביטחון

הנאשם טען כי רכבו לא חלף על פני קו העצירה באור אדום. כמו כן, ההגנה טענה כי הנאשם נקט בכל אמצעי הזהירות והוא לא היה יכול למנוע את התאונה. זאת ועוד, נטען כי מדובר ברכב ביטחון "הנהנה" מהגנת תקנה 94 לתקנות התעבורה. בית המשפט בחן את הטענות והעדויות וקבע כי לא הוכח מעל לכל ספק סביר שהאור בכיוון נסיעתו של הנאשם היה אדום בעת האירוע. כמו כן, בית המשפט קיבל את טענת ההגנה לכך שנהג הכבאית נקט באמצעי הזהירות הדרושים לשם חסינות מכוח תקנה 94.

בית המשפט מצא סתירות בעדויותיהם של העדים מטעם התביעה. הלכה פסוקה היא כי כאשר מדובר בהליך פלילי בו קיימות סתירות בין גרסאות עדי התביעה, אזי הדבר צריך לפעול לטובתו של הנאשם (שכן נטל ההוכחה רובץ לפתחה של המאשימה). לדוגמא, עדה אחת טענה כי "הכבאית נכנסה לצומת במהירות מטורפת", ושלושה עדים אחרים טענו כי כניסתה של הכבאית למקום הייתה "במהירות איטית" בלבד.

[%Psakdin%]

זאת ועוד, הבוחן המשטרתי לא עמד על הפערים שבין תום האור הצהוב בכיוון נסיעתו של הנאשם, לבין תחילת האור הירוק בכיוון נסיעתו של האופנוע. דהיינו, לא נבדקה האפשרות שהכבאית נכנסה לצומת באור צהוב. בית המשפט מתח ביקורת על עדותו של הבוחן המשטרתי וקבע כי "למעשה, הבוחן לא בדק את גרסת הנאשם כלל. הוא קבע באופן שרירותי שרכבו של האחרון נכנס לצומת כאשר ברמזור דלק אור אדום, וזאת על אף שלא היו לו ראיות מספיקות לכך".

לסיכום, בית המשפט קבע כי לא הוכח בפניו, מעבר לכל ספק סביר, שרכבו של הנאשם חלף על פני קו העצירה כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו אדום. כמו כן, הוכח כי הנאשם נקט באמצעי הזהירות המתבקשים ולא היה ביכולתו למנוע את התאונה. כמו כן, צוין כי בתור רכב ביטחון, מכוח תקנה 94 לתקנות, הוא היה רשאי להיכנס בזהירות לצומת גם באור צהוב.