שוטר לא הסביר משמעות סירוב בדיקת שכרות - זיכוי מנהיגה בשכרות

דרגו את המאמר

נאשם לא קיבל הסבר על משמעות הסירוב ויזוכה מנהיגה בשכרות

ת"ד 11703-07

בית המשפט זיכה נהג מעבירה של נהיגה בגילופין, למרות סירוב לעבור בדיקת שכרות מצידו. בהכרעת הדין נקבע כי לא ניתן להרשיע את הנאשם בגין נהיגתו בשכרות במקרה דנן, וזאת משום שלא הוכח על ידי המאשימה כי הוסבר לנאשם באופן מלא המשמעות של סירוב לעבור בדיקה כאמור.

על פי כתב האישום, הנאשם נהג ברכבו בכפר שמריהו ובשלב מסוים סטתה המכונית מנתיב הנסיעה והתנגשה ברכב חונה, בעץ ובכניסה לחנות. כתוצאה מהאירוע נגרמו נזקים לרכוש ולגופו של הנאשם. הנאשם הובהל ממקום התאונה לבית החולים באמצעות אמבולנס כאשר מתנדב משטרתי עולה עימו לרכב הפינוי. במהלך הנסיעה התנהג הנאשם בתוקפנות כלפי המתנדב עד אשר זה נאלץ לרדת מהאמבולנס באמצע הדרך.

[%Psakdin%]

כאשר הנאשם הגיע לבית החולים איכילוב בתל אביב, פגש אותו שוטר אשר החל לחקור אותו. הנאשם לא הסכים לעבור בדיקת ינשוף וסירב גם לעבור בדיקת דם. בטרם הסתיימו הבדיקות הרפואיות, הנאשם נמלט/עזב את בית החולים. המדינה טענה כי ניתן להרשיע את הנאשם בנהיגה בשכרות וזאת בשל אופי נהיגתו, התנהגותו לאחר האירוע, וסירובו לעבור בדיקות אלכוהול.

בעניין השכרות, בית המשפט ציין כי לא הייתה מחלוקת שהנאשם לא מסר בדיקת דם ו/או נשף במכשיר הינשוף. השאלה אשר עמדה על הפרק הייתה – האם הנאשם היה במצב בו הוא היה יכול להבין את הדרישה ליתן בדיקה כאמור. התשובה לשאלה זו הייתה, לפי הכרעת הדין, שלילית. השופט קבע כאמור מחמת מספר טעמים:

• השוטר לא הסביר באופן מפורש: השוטר אשר ערך את החקירה לנאשם כתב בזיכרון הדברים: "הסברתי לו כי במידה ויסרב הוא ייחשב על פי חוק כמי שנהג תחת השפעת אלכוהול". דברים דומים נכתבו על ידי השוטר לגבי חקירתו של הנאשם במועד מאוחר יותר בבית החולים. בית המשפט קבע כי השוטר, בשום שלב, לא כתב כי אמר לנאשם באופן מפורש "מי מסרב ליתן בדיקת שכרות או בדיקת דם נחשב שיכור לפי חוק וצפוי לעונשים הקבועים בחוק כלפי נהגים שיכורים".
• הנאשם היה במצב "היסטרי וחריג": בית המשפט קבע כי התנהגותו של הנאשם, החל עם התקיפות כלפי המתנדב באמבולנס וכלה עם בריחתו מבית החולים טרם קבלת תוצאות הבדיקות הרפואיות, העידו כי הנאשם היה במצב "היסטרי וחריג". "בנסיבות אלה", קבע השופט, "היה ראוי כי השוטר יפנה לאחיו של הנאשם, אשר היה עימו בבית חולים, ויביא לכך שהוא יסביר לנאשם את משמעות סירובו".
• הסכים לתת בדיקה בכפוף להתייעצות עם עו"ד: בשלב מסוים, הנאשם הסכים לייתן את הבדיקות אך טען כי הוא מוכן לעשות כן רק למחרת בבוקר, ולאחר שייתייעץ עם עורך דינו. אדרבא, קבע השופט, היה על השוטר לאפשר לנאשם לעשות שיחת טלפון לעורך דינו ולקבל מהאחרון הנחיות לגבי התנהלותו. בית המשפט מצא בהימנעות מלעשות כן כדי החלשת הטענה בדבר אזהרתו של הנאשם ממשמעות מעשיו.
• המשטרה הכירה במצב נפשי בעייתי של הנאשם: הסנגור טען כי מרשו היה במצב נפשי בעייתי בעת ששהה בבית החולים, וניתן היה לראות זאת מהתנהגותו של האחרון ומחוות דעתה של ד"ר ר' אשר בדקה את הנאשם. לא זו אף זו, בשלב אחר המשטרה אף שלחה את הנאשם למכון לכשרות נהגים על מנת לבחון האם הוא סובל מבעיות נפשיות. בית המשפט קבע כי לא ייתכן שגוף אחד במשטרה סבור כי הנאשם סובל מבעיות נפשיות, וגוף אחר סבור כי אין כל בסיס לטענה בדבר בעיות נפשיות.

לסיכום,

עבירה של נהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה, קל וחומר כאשר היא נעשית במקביל לעבירות נוספות כגון נסיעה במהירות מופרזת, נסיעה ללא ביטוח וכמובן גרימת תאונת דרכים. כמו כן, החוק קובע באופן מפורש כי אדם אשר מסרב לעבור בדיקת שכרות יראו אותו כשיכור.

הוראת החוק הנ"ל לא נועדה להכשיל נהגים אלא מטרתה למנוע סירוב אשר נועד לטשטש עקבות אלכוהול. עם זאת, היות ומדובר בעבירה חמורה, אשר משמעותה עלולה להיות מכרעת לגבי עתידו של הנאשם, מוטלים מספר כללים על השוטר המבקש לערוך את בדיקת השכרות. לדוגמא, במידה ונהג מסרב לעבור את הבדיקה, השוטר מחויב להסביר לאחרון את המשמעות החוקית של סירובו. אי עמידה בנטל זה, יכולה להיות עילה לזיכויו של הנאשם ביום הדין.