זיכוי צעיר מעבירה של נהיגה ללא רישיון קטנוע

דרגו את המאמר

זיכוי מחמת הספק מעבירה של נהיגה ללא רישיון קטנוע

תת"ע 3308-04-11

בית המשפט לתעבורה בירושלים זיכה צעיר מחמת הספק וזאת בשל סתירות בעדותו של השוטר אשר הבחין באחרון מבצע את העבירה. בית המשפט עמד בהכרעת הדין על הסתירות בעדותו של השוטר ועל "הביטחון חסר הבסיס" שהפגין האחרון במהלך הצגת טענותיו. מנגד, השופט ציין את גרסת ההגנה הסדורה והקוהרנטית, וכן את אמינותם של עדי ההגנה כפי שנתפסה בעיניו.

כנגד הנאשם במקרה דנן הוגש כתב אישום בגין נהיגה ללא רישיון לקטנוע. מדובר בעבירה לפי סעיף 10(א) ביחד עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. כתב האישום הוגש כנגד הנאשם וזאת לאחר שהוא היה מעורב בתאונת דרכים עצמית עם קטנוע. לאחר התאונה, הנאשם וחברו עפו מהרכב ועצרו בצד הכביש. הם הורידו את הקסדות ולמקום הגיע שוטר שעמד בסמוך. השוטר האשים את הנאשם כי נהג ברכב הדו-גלגלי. הנאשם הכחיש את האמור.

[%Psakdin%]

השוטר, אשר הגיע לבית המשפט על מנת להעיד, טען כי הוא ראה את התאונה מתרחשת לנגד עיניו. לטענתו, לאחר שהנאשם, אשר נהג בקטנוע, הבחין בו, הוא נבהל, עלה על המדרכה וכמעט נכנס בחומה שהייתה במקום. השוטר טען כי כאשר הוא ניגש לנאשם האחרון אמר לו, שמי רפאל ונהגתי בקטנוע. יצוין כי שמו של הנאשם הינו יצחק. השוטר טען כי הוא שמר על קשר עין עם הקטנוע והבחין ב"ניסיון של רפאל להתחלף עם הנאשם באופן שייראה כאילו הוא זה שנהג על הרכב". כמו כן, השוטר הוסיף כי הנאשם הסיע את רפאל לאחר שזה עבר תאונה ושבר את ידו. אי לכך, נטען, לא היה זה הגיוני שאדם שידו שבורה ינהג בקטנוע אוטומטי המופעל באמצעות היד.

סתירות בעדות השוטר וביקורת על "ביטחונו המופרז"

בית המשפט קבע כי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק. בהכרעת הדין מתח השופט ביקורת על גרסתו של השוטר וזאת משום שמצא בה סתירות מהותיות. לדוגמא, השוטר לא הצליח לזהות בבית המשפט מי נהג על הקטנוע המדובר. כמו כן, למרות שבאירוע היו מעורבים שני קטנועים, הדבר לא צוין בדו"ח שמילא האחרון. השוטר לא זכר גם כמה זמן לקח לו לחצות את הכביש, האם הוא נאלץ להמתין עד שהאור ברמזור יתחלף, והאם היו רכבים אשר לכאורה הסתירו לו את זירת האירוע.

[%Articles%]

למרות קשיים אלה, השוטר העיד כי הוא "שמר על קשר עין עם החברים לאורך כל האירוע". כמו כן, השוטר כתב בדו"ח כי הנאשם היה "לבד על הקטנוע", אך כבר בחקירתו הראשית הודה "הבחנתי במי שהיה מורכב מאחור כמי שמנסה לנהוג על הקטנוע". זאת ועוד, השוטר העיד כי הוא זוכר שקצין המשטרה פסל את הנאשם בשטח והקטנוע הושבת מנהלית. טענות אלה לא הוכיחו כהוא זה.

בית המשפט עמד על ביטחונו המופרז של השוטר ועל כך שהאחרון טען כי זיהה את הנאשם בעודו חובש קסדה לראשו. "דוגמא בולטת לביטחון חסר כל בסיס הגיוני של השוטר הייתה עדותו לפיה הנאשם הבחין בו ולכן עלה על המדרכה", נכתב בהכרעת הדין, "לא מובן כיצד יכול השוטר היה להבחין במבט בעיניו של הנהג באופנוע ולדעת כי הבחין בו שעה שראשו היה חבוש בקסדה והוא היה במרחק ניכר ממנו".

במקביל, בית המשפט ציין לטובה את גרסת ההגנה אשר הורכבה מעדותם של ארבעה עדים. השופט הדגיש כי למרות שמדובר בארבעה חברים, לא נוצר בו הרושם כי מדובר בעדויות כבושות או שקריות. "למרות שהעדויות היו דומות, הן לא היו זהות וניכר כי כל אחד מהעדים תיאר את המתרחש תוך התרשמות מחווייתו האישית". יתרה מכך, השופט הדגיש כי העובדה שהעדים השיבו אמת כאשר נשאלו האם דיברו ביניהם לאחר האירוע רק חיזקה את אמינותם ולא פגעה בה.