פסילה לנהג אוטובוס שדרס הולך רגל, למרות שהאחרון חצה כביש באור אדום

דרגו את המאמר

נהג אוטובוס דרס הולך רגל שחצה כביש ברמזור אדום – פסילה למשך כ-11 חודשים

ת"ד 6696-04-11

אחד החששות הגדולים ביותר של נהגים מקצועיים (אוטובוס, מונית וכדומה) הינו פסילת רישיון נהיגה. חשש זה נובע, מן הסתם, מהעובדה כי הרישיון מהווה מקור פרנסה ראשוני (ובמרבית הפעמים – יחיד) של הנהג (ולא אחת – של בני משפחתו). עם זאת, נהגים מקצועיים נמצאים "בקבוצת סיכון" לבצע עבירות תנועה וזאת משום שהם "על הכביש" במרבית שעות עבודתם.

[%Psakdin%]

להלן דוגמא למקרה בו הוגש כנגד נהג אוטובוס כתב אישום בגין דריסת הולך רגל. יש להדגיש כי התאונה נגרמה הן בשל רשלנות נהג האוטובוס, אך גם בשל רשלנות הולך הרגל. יצוין כי הולך הרגל חצה את הכביש שלא במעבר חציה, ובאלכסון, וכאשר במעבר החצייה הסמוך היה האור של הולכי הרגל אדום. הנהג ביקש מבית המשפט להתחשב בו וזאת בשל רשלנותו הגבוהה של הנפגע.

"המקרה שלפנינו עוסק בתאונת דרכים קלה, שלצערנו בשל רשלנות כבדה של הולך רגל נגרמו לו פגיעות קשות בגוף", פתח השופט את החלטתו בדבר גזר הדין, "למעשה, התוצאה בתאונה מושא תיק זה אופיינית לתאונת דרכים בה מעורב כלי רכב והולך רגל. קרי, שני הצדדים לא נהגו כשורה בהתנהגותם. נהג האוטובוס נהג במהירות מופרזת ולא בזהירות, והולך הרגל לא חצה את הכביש כיאות. שילוב של רשלנויות אלה גרם לתאונה ולא הייתה מחלוקת כי לו רק אחד מהצדדים היה נוהג כראוי, אזי התאונה הייתה קרובה לוודאי נמנעת".
 

טיעוני הצדדים לעונש

יש לציין כי הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעבירות של נהיגה רשלנית, אי מתן זכות קדימה במעבר חצייה, גרימת נזק לרכוש או אדם, גרימת חבלה של ממש, ואי האטה לפני מעבר חצייה. בנוגע למהירות נסיעתו, המהירות המותרת בכביש הייתה 50 קמ"ש, והנאשם נהג במהירות של 57.5 קמ"ש.

במסגרת הטיעונים לעונש, המאשימה עמדה על מצבו הקשה של הנפגע בגין התאונה ועל רשלנותו של הנאשם ש"שינתה את חייו של הנפגע מקצה לקצה". מנגד, הסנגור הדגיש כי רשלנותו של הולך הרגל אשר חצה את הכביש באור אדום, בסמוך למעבר החצייה, ובאלכסון. כמו כן, ב"כ הנאשם ציין כי מרשו הינו נהג מקצועי ופגיעה ברישיון הנהיגה שלו כמוה כפגיעה בפרנסתו ובפרנסת בני משפחתו.

[%Articles%]

בית המשפט הדגיש בגזר הדין כי העובדה שהנאשם הינו "אדם נורמטיבי" איננה בעלת משקל כה רב בבית המשפט לתעבורה. הלכה פסוקה היא כי "מרבית הנאשמים בבתי המשפט לתעבורה הינם אנשים נורמטיביים שמטבעם שומרי חוק". בית המשפט ציין כי הנאשם במקרה זה הינו אב לארבעה אשר הנהיגה הינה מקור פרנסתו. עם זאת, הודגשו עברו המכביד של הנאשם ורשלנותו הגבוהה במקרה דנן. מבחינת השיקולים לקולא – בית המשפט הדגיש את רשלנות הולך הרגל ואת הודאתו של הנאשם אשר חסכה זמן שיפוטי יקר. כמו כן, הודגש כי הנאשם "הביע חרטה על האירוע" ו"הבין את חומרת מעשיו".

פסילה לנהג ציבורי?

מבחינת היות הנאשם נהג מקצועי, בית המשפט מצא כי יש לכך גם שיקולים לחומרה, ולא רק נסיבות לקולא. לדוגמא, מצופה מנהג מקצועי להכיר את תנאי הדרך ואת מצב התנועה בכבישים. כמו כן, מצופה ממנו לדעת שהולכי רגל עלולים לחצות כבישים באור אדום ושלא במעברי חציה. אי לכך, במקום בו קיים חשש כאמור, מצופה מנהג מקצועי כנאשם להאט את הנסיעה ולא לעבור את המהירות המותרת.

בית המשפט הוסיף כי הנהג לא היה יכול לתלות מלוא יהבו באור הירוק שברמזור. "נהג אינו רשאי להיות מרוכז אך ורק באור הרמזור, אליו הוא מתקרב, שאם יעשה כן ייחשב כרשלן. נהג חב חובת זהירות כלפי משתמשים אחרים בדרך, לרבות הולכי רגל, והוא חייב להיות ער ולהבחין גם בנעשה על המדרכה, על אי התנועה או על השוליים, בתחומי נהיגתו", נכתב בגזר הדין.

קל וחומר הדברים אמורים בנוגע לצמתים ובהן מעברי חציה. לגבי הולכי רגל אשר חוצים באור אדום, בית המשפט הזכיר את ההלכה הפסוקה אשר קובעת כי "הולכי רגל אשר חוצים כביש במעבר החצייה, ואפילו אם החצייה נעשית באור אדום, הינם חלק מצפיות שצריכות להיות לנהג סביר". בסופו של היום, הוטלו על הנאשם העונשים הבאים:

1. פסילה ל-11 חודשים בפועל.
2. 250 שעות לתועלת הציבור.
3. קנס בסך 2,500 שקלים.
4. חודשיים פסילה על תנאי (למשך שלוש שנים).