גורם זר מתערב כטענת הגנה בהליך בבית המשפט לתעבורה

דרגו את המאמר

נוסע התפרע ברכב וגרם לתאונה, האם הנהג יואשם בבית המשפט לתעבורה?

תד (ק"ג) 8109-08

צעיר אשר חבריו התקשרו אליו כאשר הם מבושמים מאלכוהול, וביקשו ממנו שייקח אותם לביתם משום שהם אינם מסוגלים לנהוג, נענה "לקריאה". במהלך הנסיעה, הנוסעים התפרעו ברכב והפריעו לנהג לנהוג בשלווה ובבטחה. לאחר נסיעה קצרה, אחד הנוסעים ביקש מהנהג לעצור את הרכב בצד הדרך. הנהג, אשר היה מעוניין לסיים את הנסיעה ולהוריד את הנוסע "הבעייתי" בביתו, לא נענה לבקשה.

[%Psakdin%]

הנוסע, אשר ישב בספסל האחורי, לא השלים עם כך שהנהג לא עוצר את הרכב ומשך באופן פתאומי את בלם היד. בעקבות משיכת בלם היד, הנהג איבד את השליטה על הרכב ונגרמה תאונת דרכים קשה. כנגד הנהג הוגש כתב אישום אשר ייחס לו שורה של עבירות תנועה כגון – גרימת תאונת דרכים, נהיגה במהירות בלתי סבירה, נהיגת נהג צעיר ללא מלווה, הסעת נוסע לא חגור ועוד. הנאשם כפר באשמתו וטען כי התאונה התרחשה בשל משיכת בלם היד אשר היה בבחינת גורם זר מתערב (שניתק את הקשר הסיבתי שבין מעשיו לבין התרחשות התאונה).

היה צריך לעצור את הרכב

בית המשפט קבע, לאחר שמיעת העדויות ושקילת מהימנותן, ולאחר התייחסות למכלול הראיות בתיק ולעמדת הפסיקה, כי יש להרשיע את הנאשם. נקבע כי אין לאמץ את טענותיו של האחרון בדבר ניתוק הקשר הסיבתי בשל התערבות ה"גורם הזר". ראשית, בית המשפט קבע כי לא הייתה כל רלבנטיות לסיבת ההשתוללות של הנוסע ברכב (בין אם זה היה בגלל אלכוהול ובין מכל סיבה אחרת). נקבע כי היות והסיטואציה אשר נוצרה ברכב הפריעה למהלך נהיגתו של הנאשם, האחרון היה חייב לעצור את המכונית כדי לבדוק האם ניתן להמשיך בנסיעה בתנאים בטוחים יותר.

"אכן, הרמתו של בלם היד על ידי הנוסע במושב האחורי הייתה אירוע חריג לכל הדעות. יצוין אף כי בוחן התנועה, אשר העיד מטעם התביעה, הודה כי מדובר בפעם הראשונה ב-21 שנות עבודתו בה הוא נתקל במקרה של הרמת בלם יד על ידי נוסע", הודגש בהכרעת הדין. עם זאת, בית המשפט קבע כי לא היה ניתן להתעלם מכך שהנהג בחר להמשיך ולנהוג חרף "ההשתללות וחוסר השקט אשר ששררו ברכב".

השופט הדגיש כי היה ניתן לצפות מהנהג לעצור את הרכב וכך הוא היה אמור לנהוג בתור נהג סביר בנסיבות דנן. "הנהג נקט באפס מעשה ובכך הכניס את עצמו ואת הנוסעים לסכנה גדולה אשר התרחשה בפועל, למרבה הצער", נכתב בהכרעת הדין, "כאשר נוסעים ברכב מתפרעים עד אשר הם גורמים להפרעה למידת הריכוז של הנהג, וכפועל יוצא מכך למידת שליטתו במכונית, מוטל על האחרון לעצור את הרכב מיד. הנאשם לא היה יכול בהכרח לצפות את ההתערבות הספציפית של הנוסע בנהיגה – דהיינו, את הרמת בלם היד - אך הוא היה בהחלט יכול להימנע מלהיכנס למצב של סכנה אשר אליו נקלע".

זאת ועוד, בית המשפט מתח קשר ישיר בין התנהלותו של הנהג באירוע, לבין היותו נהג חדש אשר אחז בעת התאונה ברישיון נהיגה בן ארבעה חודשים בלבד. "מחדלו של הנאשם באי עצירת הרכב במועד היה ללא ספק פרי העדר מיומנות בנהיגה", קבע השופט נחרצות, "ואם לא די בכך, הרי שהוא נהג בניגוד לחוק, במהירות בלתי סבירה וכאשר הוא מסיע יותר נוסעים מהמותר, וחלקם לא חגורים".