בקשה להישפט גרמה להחמרה בעונש בגין אי ציות לתמרור עצור
דרגו את המאמר |
|
בקשה להישפט החמירה את העונש – אי ציות לתמרור עצור
תתע (ק"ג) 2837-08-11
עבירות תנועה בישראל מתחלקות לשני סוגים – עבירות מסוג ברירת קנס ועבירות מסוג הזמנה לדין. בנוגע לסוג הראשון, מדובר בעבירות אשר הנהג המואשם בביצוען יכול לשלם קנס בעקבות העבירה ובכך לסיים את העניין מבחינתו. עבירות הזמנה לדין הינן עבירות חמורות יותר אשר המחוקק קבע כי המבצע אותם צריך לעמוד בפני שופט (לדוגמא, נהיגה בשכרות).
[%Psakdin%]
אדם אשר קיבל דו"ח ברירת קנס רשאי לסרב לשלם את הקנס ולבקש להישפט. במקרים כגון דא, חשוב לדעת כי ייתכן והבקשה להישפט תהיה לאדם זה לרועץ. להלן דוגמא למקרה בו בית המשפט נדרש לכתב אישום בגין אי ציות לרמזור עצור, ובעקבות עברו התעבורתי המכביד של הנאשם, גזר דינו (לאחר הרשעתו) היה "קשה" יותר מהקנס המקורי.
בקשה להישפט מונעת הקלה בשל אי-הודאה בהזדמנות הראשונה
כנגד הנאשם במקרה דנן הוגש כתב אישום אשר ייחס לו עבירה של אי ציות לרמזור עצור. מדובר בעבירה בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה ותקנה 64(ד) לתקנות התעבורה. הנאשם הורשע לאחר שבית המשפט שמע את הראיות אשר הוצגו בפניו ובחן את עדויותיהם של העדים הרלבנטיים.
בגזר הדין נקבע כי הנאשם, לאחר שביקש להישפט ונמנע מלקבל בהזדמנות הראשונה אחריות למעשיו, לא יוכל ליהנות מהקלה בעונשו. "במקרים בהם בית המשפט מרשיע אדם בעבירת ברירת משפט, וזאת משום שהנאשם בחר לנהל הליך של שמיעת ראיות, בית המשפט רשאי להתייחס גם לעברו התעבורתי של האחרון במסגרת השיקולים לחומרה ולקולא בעת גזירת דינו", נכתב בגזר הדין.
במקרה דנן, בית המשפט עמד על כך שהנאשם צבר 30 הרשעות קודמות בכ-40 שנות נהיגה. כמו כן, שמונה מההרשעות הנ"ל היו הרשעות דומות. זאת ועוד, הנאשם הורשע בעבר בגרימת תאונת דרכים בגין אי ציות לתמרור עצור וחודש בלבד לפני ההליך דנן הוא הורשע בגין עבירה זהה והושת עליו תנאי בר הפעלה. השופטת ציינה כי היא התחשבה בעת מתן גזר הדין בשיקולים הבאים – חומרת העבירה, אינטרס הגמול, העבר התעבורתי, הוותק של הנהג על הכביש, והערך הכלכלי אשר היה טמון בזמן שעבר בין מועד תשלום הקנס המקורי וגזר הדין. בסופו של היום, הוטל על הנאשם לשלם קנס בסך 2,000 שקלים ורישיונו נפסל למשך שלושה חודשים.