התייחסות לתנאי השטח בעת מתן גזר דין בגין דריסה למוות במעבר חצייה

דרגו את המאמר

התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע: 2.0 מתוך 5

דריסת ילדה במעבר חצייה, גרימת מוות ברשלנות ומאסר בפועל - התייחסות לתנאי השטח

הולכי רגל רבים נפגעים כאשר הם עושים שימוש בדרכים. לעיתים, הולכי רגל אף נפגעים במעברי חצייה אשר אמורים להיות אזורים בטוחים עבורם בעת חציית כביש. אי לכך, המחוקק מצא לנכון להורות לנהגים להאט את מהירות רכבם, וכאשר הדבר נדרש – אף לעצור לחלוטין (וזאת על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות את הכביש בבטחה).

בפסיקה הודגש לא אחת כי נהג אשר מתקרב למעבר חצייה צריך לצפות את הימצאותם של הולכי רגל במקום זה. אי לכך, מוטל על נהג הרכב לנקוט באמצעי זהירות ראויים על מנת להימנע מפגיעה בהולכי הרגל. השופט אור, אור בע"פ 558/97 מלניק נ' מדינת ישראל, התייחס לחובה המוטלת על הנהגים בסמוך למעבר חציה –

"נהג אשר מתקרב למעבר חצייה מחויב לתת דעתו לכך שייתכן ויהיה הולך רגל אשר יבקש לחצות את הכביש במקום זה. אי לכך, מוטל על הנהג לדאוג להתאים את מהירות רכבו למקרה של חציית כביש. כמו כן, עליו לכבד את זכות הקדימה הנתונה להולכי הרגל ולצפות כי אלו יבקשו לחצות את הכביש גם כאשר הם אינם מודעים להתקרבותו של רכב למקום".

השופט אור הוסיף כי לא אחת הולכי רגל חוצים את מעבר החצייה למרות שהם רואים רכב מתקרב וזאת מתוך הנחה כי הרכב יעניק להם את זכות הקדימה המגיעה להם. במילים אחרות, האחריות להימנע מפגיעה בהולך רגל במעבר חצייה מוטלת על הנהג, וזאת גם כאשר התנהגותו של הולך הרגל רשלנית.

אחריות מוחלטת על הנהג

חשוב להדגיש כי החובה המוטלת על כתפיהם של נהגים לקראת מעברי חצייה איננה חלה על האחרונים רק כאשר הם מבחינים או יכולים להבחין בהולך רגל המתכוון לחצות הכביש. חובה זו מוטלת עליהם אף כאשר הם אינם שמים לב להולך הרגל. מדובר אפוא בחובה מוחלטת על הנהג להאט ולנסוע בזהירות המתאימה בעת התקרבות למעבר חציה.

[%Psakdin%]

הלכה פסוקה היא כי "כאשר לא ברור אם הולך הרגל מתעד לחצות את הכביש, ואף אם אין אינדיקציה לכאן או לכאן, הנהג חייב לצאת מנקודת הנחה כי אפשרות כזו תתרחש ועל כן עליו להאט או לעצור את רכבו לפני מעבר החצייה".

במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לתעבורה, נדונה סוגית גזר דינו של נהג אשר דרס קטינה במעבר חצייה. במקרה זה, הנהג נסע בנתיב הימני בכביש בו שני נתיבי נסיעה. בשלב מסוים, הרכב אשר נסע בנתיב השמאלי בכיוון נסיעתו של הנאשם עצר לפני מעבר חצייה ואותת שמאלה. במקביל, קטינה החלה לרוץ לכביש וביקשה לחצות את מעבר החצייה.

הנאשם, אשר לא הבחין בקטינה, עקף את הרכב שעצר מימין ופגע בילדה בעוצמה. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לקטינה נזקי גוף קשים והיא נפטרה מפצעיה. הנהג הורשע בגרימת מוות ברשלנות. במסגרת גזר הדין הנהג ביקש מבית המשפט להתייחס לשורה של היבטים אשר היה בהם, לטענתו, "להקל במשהו" בחומרת המעשה:

1. במקום לא הוצב תמרור אשר הזהיר מפני קיומו של מעבר חצייה.
2. מקצת מעבר החצייה היה מוסתר מעיניו (בין השאר בגין רכב אשר חנה ליד מעבר החצייה ורכבים אחרים שנסעו לפניו).
3. שעת התאונה הייתה שעת לילה חשוכה.
4. המנוחה חצתה את הכביש בריצה וניתן לומר שהיא "התפרצה לכביש".
5. הרכב אשר עצר בנתיב השמאלי אותת שמאלה. הנאשם היה בטוח שהוא מעוניין לפנות ולא סבר כי עצירתו הייתה, בין השאר, על מנת לאפשר לקטינה לחצות.
6. בצד הכביש חנו רכבים אשר הסתירו את תחילתו של מעבר החציה.
7. ליד מעבר החצייה היו צמחים אשר פגעו בשדה הראיה של הנהג.

בית המשפט שמע את טענותיו של הנאשם אך מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של האחרון שהביאה למותה המצער של הקטינה. "כל עונש אשר יוטל על הנאשם לא ישיב את המצב לקדמותו, ולא ישיב את המנוחה לחיק משפחתה האוהבת. כמו כן, הקטל בכבישים הינו רעה חולה ושומה על בית המשפט לתת ידיו למלחמה בתאונות הדרכים", נכתב בגזר הדין.

עם זאת, בית המשפט ציין כי מדובר ב"רף רשלנות נמוך מהרגיל" תוך התייחסות לתנאי השטח "הבעייתיים". בסופו של היום, בית המשפט גזר על הנאשם שישה חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.