שימוע בפני קצין משטרה נערך באיחור בשל רשלנות משטרה - קיצור פסילה מנהלית

דרגו את המאמר

קיצור פסילה מנהלית בעקבות איחור בקיום שימוע מול קצין משטרה

בפמ (עכו) 58-05-12‏

בית המשפט לתעבורה דחה בקשה לביטול פסילה מנהלית, אשר הוטלה על ידי קצין משטרה, אך הסכים לקצר את הפסילה ב-15 ימים. המחלוקת בין הצדדים במקרה דנן הייתה פשוטה ונגעה למשמעות אשר הייתה לקיום שימוע לפני קצין משטרה באיחור של יום. סעיף 47 לפקודת התעבורה קובע כי שוטר רשאי להורות לנהג להתלוות אליו לקצין משטרה, או ליטול את רישיון הנהיגה שלו, בהתקיים אחד התנאים הבאים:

1. השוטר הניח, על בסיס יסוד סביר, כי הנהג ביצע אחת מן העבירות המנויות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה.
2. השוטר סבור כי הנהג ביצע עבירה אשר גרמה לתאונת דרכים בה אדם נחבל או (חס וחלילה) נהרג אדם.
3. השוטר סבור כי הנהג ביצע עבירה אשר גרמה לתאונת דרכים בה ניזוק רכוש.

סעיף 47(ג)(1) לפקודה קובע כי במידה והשוטר נטל את רישיון הנהיגה של הנהג, עליו לתת לאחרון אישור על נטילת הרישיון בצירוף זימון להופעה בפני קצין משטרה בתוך שלושה ימים. במהלך שימוע זה, קצין המשטרה ייקבע האם יש להורות על פסילת רישיון בדרך של פסילה מנהלית. יודגש כי האישור הזמני משמש את הנהג כרישיון נהיגה עד למועד השימוע.

השימוע נערך באיחור של יום בגין פגמים בעבודת המשטרה

במקרה דנן, המבקש היה מעורב בתאונה שאירעה ב-26.4. ביום זה, ניטל ממנו רישיון הנהיגה שלו. כמו כן, הוא קיבל אישור זמני וזימון לשימוע בפני קצין משטרה ל-29.4. במועד זה, המבקש נחקר רק על ידי בוחן התאונות, והשימוע בפני קצין המשטרה נערך בסופו של היום רק ב-30.4. קצין המשטרה הורה על פסילה מנהלית למשך 60 ימים.

סנגורו של הנהג טען כי החלטתו של קצין המשטרה, אשר הורה לפסול את רישיון הנהיגה במקרה דנן בפסילה מנהלית, התקבלה בחוסר סמכות. הסנגור תלה יהבו על כך שהשימוע לא נערך בתוך שלושה ימים, כפי שקבוע בחוק. מנגד, המדינה טענה כי אין לקבל את טענות ההגנה וזאת משום שהמבקש היה זה אשר איחר לחקירה ועל כן לא התקיים לו השימוע באותו היום. כמו כן, המדינה הוסיפה כי היות והמבקש היה יכול לנהוג בתקופה המדוברת, לא נגרם לו כל נזק.

בית המשפט לא קיבל את טענות המדינה לכך ש"לא נגרם למבקש נזק". כמו כן, נדחו גם טענות "אחריות המבקש" אשר הוצגו על ידי המשיבה. בהחלטה בבית המשפט נקבע כי המחוקק ראה לנכון להגביל את המועד לעריכת השימוע ולא בכדי. השופט ציין כי במידה ומול עיני המחוקק היה עומד "שיקול גרימת הנזק", הרי שהחוק לא היה מבדיל בין מקרה בו אדם קיבל רישיון זמני לבין מקרה בו רישיון הנהיגה של הנהג לא ניטל כלל.

[%Psakdin%]

כמו כן, בית המשפט לא ראה לנכון לקבל את טענות המדינה אשר ביקשה לגלגל את האחריות לפתחו של המבקש בכל הקשור לאיחור ביום החקירה. לעניין זה, נקבע כי אם השימוע נקבע לשעות הבוקר, והמבקש הגיע לתחנת המשטרה רק בשעות הצהריים, קצין המשטרה היה יכול לערוך את השימוע בהיעדרו. למעשה, התקבלו טענותיו של המבקש לכך שהוא לא עמד בפני השימוע משום שהמתין, לפי הוראות המשטרה, לבוחן התאונות שיגבה את עדותו. לדבריו, עד שהסתיימה הפגישה עם בוחן התאונות, קצין המשטרה גם הלך לביתו.

לסיכום,

בית המשפט קיבל את טענות המבקש לכך שהוא התייצב לשימוע במועד אך המתין שעות ארוכות לחקירה והדבר גרם בסופו של היום לדחיית השימוע. דהיינו, השימוע נדחה בשל רשלנות המשטרה. "סבורני כי מדובר בליקוי משמעותי בהתנהלות המשטרה אשר גרם לאדם להמתין שעות רבות לחקירה, וזאת למרות שהיה ניתן לערוך לפחות את החקירה הראשונית לצורך השימוע גם בידי חוקר אחר, כפי שהדבר נעשה לעתים קרובות, ולכל היותר לבצע בהמשך חקירה נוספת בידי הבוחן המטפל בתיק", קבע השופט נחרצות.

השופט הדגיש אמנם כי הליקוי הנ"ל לא עלה כדי הצדקה לבטל את הפסילה המנהלית מחוסר סמכות, אך התקבלה עמדת הסנגור לפיה היה נכון להעניק לפגם זה משקל בבחינת השיקולים הרלבנטיים לשם התערבות בהחלטת קצין משטרה על ידי בית המשפט לתעבורה. כמו כן, אחת הסיבות אשר מובילות לפסילה מנהלית הינה מידת מסוכנות הנשקפת לציבור המשתמשים בדרך מנהיגתו של הנאשם. בית המשפט קיבל את טענותיו של הסנגור לכך שדחיית הפסילה המנהלית העידה על כך שהמשטרה לא ראתה מסוכנות כה גדולה ממרשו. בסופו של היום, בית המשפט הפחית את הפסילה המנהלית מ-60 ימים ל-45 "בלבד".