האם ריח אלכוהול מהפה יכול להוות עילה להרשעה בנהיגה בשכרות?

דרגו את המאמר

ריח אלכוהול מהפה איננו עילה להרשעה בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים

עפ"ת 53981-02-12

צעירה אשר הוגש כנגדה כתב אישום בגין נהיגה בשכרות טענה כי היא לא הייתה שיכורה בעת שנעצרה על ידי השוטרים. בעקבות היעדר ממצאים מדעיים ממכשיר הינשוף, המדינה ביקשה להרשיע את הנאשמת על בסיס שלוש ראיות עיקריות:

1. הנאשמת "הודתה" בביצוע העבירה כאשר אמרה לשוטרים - "שתיתי רק שתי כוסיות לפני שעה".

2. השוטר הריח מפיה של הנאשמת ריח אלכוהול.
3. הנאשמת "כשלה" בחלק ממבחן המאפיינים.

בעקבות היעדר ממצאים מדעיים, ובשל הראיות החלשות אשר גיבשו את כתב האישום, בית המשפט מצא לנכון לזכות את הנאשמת מנהיגה בשכרות. עם זאת, האחרונה הורשעה בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. על הכרעת הדין הנ"ל הוגש ערעור על ידי הצעירה. בערעור נטען כי הרשעתה של המערערת לא התבססה על בדיקה מדעית (ינשוף) או בדיקה מקצועית (מבחן מאפיינים), אלא על "ריח אלכוהול מהפה". הצעירה ובא כוחה טענו כי המדינה לא הוכיחה, כנדרש בהליך כגון דא, את השפעת האלכוהול על המערערת מעבר לכל ספק סביר.

[%Psakdin%]

בית המשפט, אשר בחן את כתב האישום, קבע כי הוכח על ידי המערערת שהיא ביצעה את מבחן המאפיינים (הליכה על קו ישר, נגיעה באף בעיניים עצומות, עמידה על רגל אחת, והצמדת אצבעות בעיניים עצומות) באופן כמעט מושלם. למעשה, השוטרים טענו כי הצעירה "נכשלה" במבחן זה משום שהיא הלכה בקו ישר מבלי להצמיד עקב לאגודל. עם זאת, בית המשפט מצא כי ראיה זו לא הייתה יכולה להביא להרשעת הנהגת.

הליכה על קו ישר במסגרת מבחן מאפיינים איננה עניין אקראי. מדובר במבחן אשר במסגרתו השוטר מבקש מהנהג לצעוד מספר קבוע של צעדים (18). כמו כן, במידה והנהג "מפספס", שומה על השוטר לציין באיזה צעד הנהג פספס ומה הייתה מהות פספוסו. במקרה זה, נכתב בדו"ח רק כי הנהגת "לא הצמידה עקב לאגודל". בית המשפט קבע כי מהערה לאקונית זו לא היה ניתן לרדת לעומקם של הדברים.

במסגרת הערעור, בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להרשיע אדם בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בגין ריח חריף מפיו. "תקנות התעבורה מכירות רק בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ולא בעבירה של נהיגה כאשר יש ריח אלכוהול מהפה, או נהיגה לאחר שתייה", נכתב בפסק הדין, "היו ראיות להרשעה בעבירה לו הייתה עבירה כזו בדין, של נהיגה אחרי שתייה, וללא ספק, הוכח שהמערערת שתתה. עם זאת, לא הוכח שנהיגתה הייתה תחת השפעת שתייה מעבר לכל ספק סביר ועל כן יש לזכותה בדין".