נאשם אשר הציג גרסה מופרכת זוכה מכתב אישום בגין עבירות תנועה
דרגו את המאמר |
|
זיכוי מעבירה של נהיגה בשכרות בטענה של אי נהיגה ברכב
תתע (עכו) 4360-10-09
בית המשפט לתעבורה זיכה נאשם מעבירות תנועה כגון נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא ביטוח ונהיגה ללא רישיון רכב. זיכויו של הנאשם התקבל בבית המשפט למרות שהגרסה שהוצגה על ידי הסנגור הוגדרה כלא פחות מ"פנטסטית ובלתי סבירה". השופט מצא לנכון לזכות את הנאשם משום שגם גרסת המאשימה העלתה תמיהות ולא הוכיחה את אשמתו של האחרון מעל לכל ספק סביר.
בית המשפט עמד על שינוי גרסאות מהותי בעדותם של השוטרים אשר נכחו באירוע. לדוגמא, השוטר הראשון טען בתחילה כי הוא ראה את רכבו של הנאשם עוצר מול חנות אופטיקה ואז יצא לבקש ממנו תעודת זהות ורישיונות. לאחר מכן, השוטר העלה גרסה אחרת לפיה הוא הגיע לנאשם בעקבות קריאתה של אישה לעזרה אשר טענה בפניו כי יש לה בעיה עם הנאשם.
דברים דומים עלו גם ממזכרו של השוטר השני באירוע. בתחילה, שוטר זה טען כי הבדיקה שנערכה לנהג הייתה "בדיקה שגרתית". לאחר מכן, שינה זה את גרסתו וטען כי עסקינן ב"בדיקה בעקבות חשד". כאשר השוטר השני נשאל באשר לקיומו של "החשד", האחרון ענה כי זה נוצר בגין "נסיבות עצירת רכבו של הנאשם".
סתירות בגרסאות השוטרים שמטו את הקרקע תחת הרשעת הנאשם
כמו כן, שוטר זה העיד כי הוא "לא דיבר עם אף אישה". לעומת זאת, אשתו של הנאשם העידה כי היא שוחחה עם שני השוטרים. לטענתה, הנאשם הגיע לביתה על מנת "לקחת לה את הילדים", היא גירשה אותו וחברתה הזעיקה את המשטרה. לאחר שהניידת הגיעה למקום, טענה האישה, הנאשם נמלט מהבית ונתפס על ידי השוטרים בעודו מתכוון להיכנס לרכב ולנסוע משם. יתרה מזאת, האישה טענה כי היא מכירה את השוטרים, ואף ציינה את שמו של אחד מהם. מנגד, השוטרים טענו כי הם אינם מכירים את האישה ואחד מהם אף טען כי לא דיבר עימה מעולם. זאת ועוד, בית המשפט מצא תמיהות נוספות בפעילות השוטרים.
[%Psakdin%]
לדוגמא, השוטרים טענו כי הם עצרו את הנהג בחשד לנהיגה בשכרות, אך לא זימנו אותו - לפי הוראות פקודת התעבורה - לשימוע בפני קצין לשם מתן החלטה בדבר איסור שימוש ברכב. יודגש כי בעדויות השוטרים ובגרסאותיהם נפלו סתירות נוספות (למשל, השוטרים טענו כי המפתחות לא היו ברכב, ולאחר מכן נטען כי המפתחות אכן היו במכונית). במהלך המשפט הוכח כי הנאשם איננו בעל רכב ואין לו כלל רישיון נהיגה. עם זאת, המאשימה לא ניסתה לחקור את הנאשם בבית המשפט ולא השכילה לקשור בינו לבין המכונית המדוברת. דהיינו, טענתו של הנאשם להעדר כל קשר עם הרכב לא נסתרה.
הנאשם טען כי הוא נתפס על ידי השוטרים כאשר הוא יושב ברכב, וזאת משום שהוא "ביקש להסתתר מפניהם מחשש שיעצרו אותו". לדבריו, הוא היה אמור לקחת את ששת ילדיו במסגרת הסדרי הראיה, אך כאשר הוא הגיע לאסוף שניים מן הילדים אשתו הזמינה את המשטרה. כאשר הנאשם נשאל מדוע נכנס לרכב, הוא אמר שחשש להיעצר בגין שתיית אלכוהול. בית המשפט קבע כי למרות שגרסתו של הנאשם הייתה מופרכת ופנטסטית, גרסת המאשימה הייתה תמוהה לא פחות. היות ועסקינן בכתב אישום בתעבורה, אשר יש להוכיח את המיוחס בו לנאשם מעל לכל ספק סביר, בית המשפט מצא לנכון לזכות את האחרון.