האם כתב אישום בגין עבירות תנועה יבוטל מחמת שיהוי והגנה מן הצדק?

דרגו את המאמר

שיהוי בהגשת כתב אישום בגין עבירות תעבורה, האם יבוטל כתב האישום?

ת"ד 2359-01-09

נאשם אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין עבירות תנועה הגיש בקשה לביטול כתב האישום מחמת שיהוי והגנה מן הצדק. מדובר בבקשה אשר הוגשה מכוח סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982. הנאשם טען כי הגשת כתב האישום כנגדו, וניהול ההליך הפלילי, עמדו בניגוד לעקרונות ההגינות המשפטית והצדק.

להלן עובדות המקרה. בינואר 2009 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום בגין מעורבותו בתאונת דרכים כחמש שנים קודם לכן בסוף שנת 2003. מדובר בתאונת דרכים אשר נגרמה כאשר הנאשם נהג בפסילה ואיבד שליטה על רכבו. הנאשם טען כי כבר ביולי 2004, כשבעה חודשים לאחר התאונה, הוגש כנגדו כתב אישום בגינו הוא הורשע בעבירות אחרות הקשורות לתאונה ונגזרו עליו עונשים כגון פסילה ומאסר בפועל. לדבריו, הוא ריצה את עונשו ולאחר מספר שנים, בשנת 2009, הוגש כנגדו כתב אישום נוסף בגין אותו אירוע. בכתב האישום השני יוחסו לנאשם עבירות אשר לא יוחסו לו בכתב האישום הראשון.

הנאשם ובא כוחו טענו בעצם כי "היה ניתן לשפוט את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום השני, כבר במסגרת ההליך הראשון". לטענתם, סביר להניח שצירוף העבירות הנוכחיות לכתב האישום הקודם לא היה משנה באופן מהותי את גזר הדין "החמור" שנגזר על הנאשם. בית המשפט דחה את הבקשה.

הגנה מן הצדק, מהי?

הגנה מן הצדק הינה הגנה אשר במסגרתה מבקשים נאשמים שונים לבטל כתבי האישום שהוגשו כנגדם בשל נסיבות כגון הגינות משפטית וצדק. בפסק הדין אשר ניתן בפרשת איתמר בורוביץ, בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נגד איתמר בורוביץ, ניתן למצוא את ההלכה הפסוקה בנוגע לדוקטרינת ההגנה מן הצדק. בפרשת בורוביץ' נקבע כי בית המשפט, בבואו לבחון הגנה מן הצדק, יעשה זאת על בסיס מבחן תלת שלבי:

1. זיהוי פגמים אשר נפלו לכאורה בהליכים שננקטו בעניינו של הנאשם. בית המשפט מעריך את עוצמתם של הפגמים הנ"ל, וזאת ללא קשר לסוגיות כגון חפות או אשמה. בעניין זה, בית המשפט נדרש גם לעמוד על "מניעיה של הרשות" ו"תום לבה".
2. האם האירוע עלה כדי פגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות? בית המשפט מתייחס להיבטים כגון חומרתה של העבירה, הראיות אשר מבססות אותה, נסיבות קורבן העבירה מול נסיבות הנאשם, חומרת הפגיעה בזכויות של הנאשם, נסיבות אשר הובילו את הנאשם לבצע את העבירה וכדומה. 
3. במידה ובית המשפט הגיע עד הלום, ו"צלח" את שני השלבים הראשונים, עליו לבחון האם ניתן לפתור את הפגיעה בתחושת הצדק מבלי לבטל את כתב האישום.

מן הכלל אל הפרט - אין לבטל את כתב האישום

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי אין לקבל את טענותיו של הנאשם ויש להעמידו לדין. נקבע כי הנסיבות המיוחדות של התיק יבואו לידי ביטוי בהליך העיקרי ובעת מתן גזר הדין (באם הנאשם יורשע בסופו של היום). עם זאת, בית המשפט מצא כי לא היה בנסיבות אלה כדי להצדיק את מחיקת כתב האישום באופן מוחלט.

[%Psakdin%]

בהחלטת בית המשפט נקבע כי הנאשם במקרה זה נהג חרף פסילה, ללא ביטוח, ותוך כדי נהיגה רשלנית גרם לתאונת דרכים. כמו כן, השופט קבע כי "רק בנס" לא היו רכבים בנתיב הנגדי (אליו נזרק הנאשם) או הולכי רגל על המדרכה (רכבו של הנאשם עלה על המדרכה ונעצר עם פגיעה בעמוד חשמל). "הזמן שחלף איננו המבחן היחיד והקובע", נכתב בהחלטה, "לא מדובר בעילה אשר היה בה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום. עם זאת, חלוף הזמן ועינוי הדין שנגרם לנאשם עקב השיהוי בהגשת כתב האישום יילקחו בחשבון עת יכריע ביהמ"ש את עניינו וככל שיורשע בדין בגזר דינו".