אם חד הורית אשר הורשעה בגרימת מוות ברשלנות תרצה שלושה חודשי מאסר
דרגו את המאמר |
|
התחשבות בנהגת אשר הורשעה בגרימת מוות ברשלנות
רע"פ 2955/12
בית המשפט העליון קיצר עונש מאסר בפועל אשר הוטל על נהגת, אם חד הורית, שהורשעה בגרימת מוות ברשלנות לשלושה חודשים בלבד. גזר הדין המקל נגזר על הנאשמת בשל התחשבות בית המשפט בה ובשלושת ילדיה. מדובר בהקלה השנייה לה זוכה הנאשמת במקרה זה. בית המשפט השלום, אשר דן בעניינה לראשונה, גזר עליה עשרה חודשי מאסר. הנאשמת הגישה ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור הומתק העונש לשמונה חודשים מאחורי סורג ובריח. לאחר פסק הדין במחוזי, הוגש על ידי הנאשמת ערעור נוסף לבית המשפט העליון.
[%Psakdin%]
יודגש כי העונש המרבי על גרימת מוות ברשלנות עומד על שלוש שנים. כמו כן, המחוקק קבע גם עונש מינימום בגין עבירה זו של חצי שנה לכל הפחות. עם זאת, החוק מתיר לבית המשפט לגזור עונשים קלים יותר, של פחות משישה חודשים, וזאת בהתאם לשיקולים מנומקים. במקרה דנן, נקבע כי הטלת מאסר ממושך על הנאשמת הייתה עלולה לגרום להשלכות קשות על שלושת ילדיה הקטינים.
הקלה על בסיס תסקיר שירות המבחן
בית המשפט העליון התייחס ארוכות לתסקיר שירות המבחן אשר נערך בעניינה של הנאשמת. צוין כי שירות המבחן תיאר את הנאשמת כ"אם מסורה אשר דואגת רבות לילדיה הסובלים מקשיי למידה ובעיות בריאותיות שונות". כמו כן, הודגש כי היות ואבי הילדים איננו מוכן לקחת את הקטינים תחת חזקתו, הילדים היו עלולים להיוותר ללא מסגרת הורית בתקופת מאסרה של אמם. שירות המבחן הדגיש כי במידה והנאשמת תישלח למאסר ממושך, לא יהיה מנוס מהעברת הילדים למשפחה אומנה או לטיפול במסגרת פנימייה. לטענת שירות המבחן, קיים חשש אמיתי לרגרסיה במצב הילדים.
השופטת נאור ציינה כי במסגרת תסקיר עדכני שנערך על ידי שירות המבחן, אבי הילדים הסכים לעבור לגור עימם בתקופת מאסרה של האם. כמו כן, נכתב כי "חלה הגמשה מסוימת בסירובו של האב לקחת אחריות על הילדים ולטפל בהם". עם זאת, בית המשפט קבע כי מרוח התסקיר עלה שעלול להיגרם לילדים נזק משמעותי בשל העדר התמיכה ההורית המסורה של אימם.
בפסק הדין נקבע כי איזון ראוי בין הנזק אשר היה עלול להיגרם לילדיה של הנאשמת, לצד חומרת מעשיה, הצדיק הליכה בנתיב של הפחתת גזר הדין אף מעבר לעונש המינימום הקבוע בחוק. "דווקא הילדים היו עלולים לשאת את המחיר הכבד והקשה ביותר כתוצאה ממאסר אימם, ועל כן המתקת העונש מהווה אפוא איזון הולם בין הזכויות והאינטרסים העומדים על הפרק", נקבע בפסק הדין. יש לציין כי הנאשמת ביקשה מבית המשפט להימנע מהטלת מאסר בפועל אך השופטת נאור קבעה כי עיקרון קדושת החיים איננו מאפשר הימנעות ממאסר מאחורי סורג ובריח במקרה של גרימת מוות ברשלנות. אי לכך, נדחתה בקשתה של הנאשמת להמיר את עונשה בעבודות שירות.