בית המשפט קיצר פסילה מנהלית בגין העדר ראיות לכאורה

דרגו את המאמר

בית המשפט קיצר פסילה מנהלית בגין העדר ראיות לכאורה

אנשים אשר נתפסים כאשר הם נוהגים בשכרות עלולים לאבד את רישיון הנהיגה שלהם בפסילה מנהלית כבר מרגע עצירתם. עם זאת, במקרים אלה, ייתכן ופנייה לבית המשפט תוכל להביא לביטול ו/או קיצור תקופת הפסילה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

ההחלטה על פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה של פלוני צריכה לקיים שני תנאים מצטברים. ראשית, מוטל על המשטרה להוכיח "ראיות לכאורה" בנוגע לאשמתו של הנהג. שנית, יש להוכיח "מסוכנות לציבור" כתוצאה מנהיגתו של הנהג. מסוכנות זו נמדדת על בסיס נסיבות המקרה לרבות עברו התעבורתי של הנהג, חומרת העבירה, התנהלותו מול השוטרים וכדומה.

[%Psakdin%]

השופטת (בדימוס) איליה פרוקצ'יה התייחסה בפסיקתה לשיקול דעתו של השוטר במקרים אלה. מדובר בדברים אשר נאמרו על ידי פרוקצ'יה בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל. "שיקול הדעת אשר נתון לשוטר במקרים בהם הוא מבקש לפסול את רישיון הנהיגה של פלוני בפסילה מנהלית, מורכב אפוא משני רבדים. ראשית, רובד ראייתי. דהיינו, מוטל על השוטר להוכיח שבידיו ישנו חומר ראיות אשר מבסס לכאורה את אשמתו של הנהג בעבירה המדוברת. השני – שאלת המסוכנות. עיקרו של הרובד הנ"ל הינו בשאלה - האם נשקפת לציבור סכנה כתוצאה מנהיגתו של הנאשם?".

במקרה דנן, הנאשם נעצר על ידי שוטרי תנועה ולא הצליח לבצע בדיקת שכרות כנדרש. בפעם הראשונה שבה הוא התבקש לנשוף, המכשיר הראה כי נפח הנשיפה לא היה מספיק. בשלוש הפעמים שלאחר מכן, הינשוף קבע "נשיפה אסורה". המשטרה ביקשה להוכיח, על בסיס הנטען כאן, כי היה מדובר בסירוב לבדיקת שכרות. מנגד, הסנגור טען כי מלבד תוצאות הנשיפה, לא היה בידי המשטרה כל ראייה אחרת אשר הצביעה על שכרותו של מרשו.

לא הוכח סירוב לבדיקה

בית המשפט קיבל את טענות ההגנה. "ייתכן והיה מקום לערוך לעורר בדיקות נשיפה נוספות ולא להסתפק רק בארבע הנשיפות שבוצעו לאחרון", נכתב בפסק הדין, "המשך בדיקתו של הנהג הייתה יכולה לשפוך אור על מעשיו, האם עסקינן בסירוב לבדיקה, אם לאו". יש להדגיש כי השוטרים לא הסבירו לנאשם את משמעות "סירובו" לעבור את בדיקת הינשוף, ולא העמידו אותו על האפשרות לתת בדיקת מעבדה לשם אמידת האלכוהול בגופו.

בפסק הדין נקבע כי המדינה לא הציגה "ראיות לכאורה" אשר היו יכולות להעיד כי העורר אכן סירב לבדיקת הינשוף. בעניין זה, יש לציין כי סירוב לעבור בדיקת אלכוהול מקים כנגד הנהג חזקה שהוא מבקש להסתיר את היותו שיכור. אי לכך, החוק קובע כי ניתן להרשיע אדם בנהיגה בשכרות גם בגין סירוב לבדיקת ינשוף, ולא רק בשל הוכחת שכרות בממצאים מדעיים.

[%Articles%]

השופט סטולר, בעפ"ת (מרכז) 23854-12-10 ארביב נגד מדינת ישראל, קבע כי בית המשפט יכול להרשיע אדם בנהיגה בשכרות בהתאם לבדיקת מאפיינים (הליכה על קו ישר, נגיעה עם האצבע באף, דיבור חולמני, התנהגות לא נורמטיבית וכדומה). עם זאת, במידה והשוטרים קובעים כי הנהג "נכשל" בבדיקת המאפיינים, הם חייבים להגיד לו את זה ולאפשר לו לנסות ולעבור בדיקה מדעית.

במקרה דנן, השופט קבע כי "עיון בחומר שהוצג בפני בית המשפט העלה כי לא הוכח שהעורר אכן סירב לביצוע בדיקת הינשוף, והעובדה שהוא ביצע ארבע נשיפות בלתי מוצלחות לא הייתה יכולה - לכשעצמה - להעיד על מהות ועוצמת הראיות לכאורה. בהתחשב בעוצמת הראיות המוחלשת לעניין סירובו להיבדק, מצאתי לנכון לקבל את הערר ולהפחית את תקופת הפסילה המנהלית".