נהיגה ללא רישיון ברכב מושכר - אחריות השוכר
דרגו את המאמר |
|
חילופי נהגים והרשעה במתן רשות לנהוג ברכב ללא רישיון ברכב מושכר
תתע (י-ם) 1456-01-12
נהיגה ללא רישיון הינה עבירה חמורה אשר עלולה להביא להטלת עונשים משמעותיים על העבריין. חשוב להדגיש כי במקרים בהם הנהג נוהג ללא רישיון ומבצע עבירות תנועה נוספות (החל ממהירות מופרזת וכלה בגרימת תאונת דרכים), גזר הדין עלול להיות קשה עוד יותר (עד כדי מאסר בפועל). פקודת התעבורה קובעת כי ניתן גם להרשיע במקרים כגון דא את בעל השליטה ברכב, ולא רק את הנהג. דהיינו, מתן רשות לנהיגה ברכב ללא רישיון הינה עבירה לכשעצמה. להלן דוגמא למקרה כאמור.
מדובר בכתב אישום שהוגש כנגד אדם אשר השכיר רכב ונתן לאחר לנהוג בו ללא רישיון. כאשר השניים נעצרו על ידי שוטר תנועה, הם ניסו להתחלף במקומותיהם על מנת לייחס את הנהיגה למשכיר הרכב. עם זאת, גרסאותיהם נפלו כמגדל קלפים כאשר הם עומתו עם טענות התביעה.
החליפו מקום וזוהו על פי בגדיהם
השוטר אשר עצר את הנאשם וחברו העיד כי הוא ראה את הרכב נוסע בכביש 90 במהירות מופרזת. לדבריו, הוא הורה לרכב לעצור ולאחר שהמכונית נעצרה, הנהג והנוסע שלידו התחלפו במקומותיהם. השוטר זיהה את הנהג והנוסע על פי לבושם. הוא העיד כי כאשר הוא התחיל לדבר עם "הנוסע" (הוא הנאשם), האחרון אמר לו כי מדובר ברכב שכור והוא מצטער כי נתן לחברו, "הנהג", לנהוג.
[%Psakdin%]
עדותו של השוטר לא נסתרה. אי לכך, בית המשפט תיאר את האירוע באופן הבא. כאשר השוטר הגיע לרכב הנאשם ישב מאחורי ההגה וביקש לייחס לעצמו את הנהיגה והשליטה במכונית. הנאשם אף הודה כי הוא שכר את הרכב והיה צריך להחזירו לחברת ההשכרה. דהיינו, הנאשם הוכח כמי ששלט ברכב, הן על פי התנהגותו והן על פי דבריו. בסופו של היום, הוכח כי הנאשם היה זה אשר שכר את הרכב, ושלט בו, והוא זה שאישר את נהיגתו של "הנוסע" אשר ישב בכיסא שליד הנהג בעת שהשוטר הגיע למכונית. התנהלותו של הנאשם בעת האירוע, ואי הצגת רישיון הנהיגה של הנוסע, הביאו את בית המשפט לקבוע כי הוכח שמי שהיה מאחורי ההגה ונסע במהירות מופרזת לא החזיק ברישיון נהיגה, או למצער - ברישיון נהיגה תקף ומתאים. כמו כן, הוכח כי הנאשם ידע אודות העדר רישיון הנהיגה הנ"ל.
במסגרת ההליך הנוכחי, המדינה לא ציינה את שמו של הנהג ברכב עד לאחר שהוגשה על ידה בקשה לתיקון כתב האישום. כאשר הוגשה הבקשה לתיקון, הנאשם וסנגורו הסכימו עם השינוי. דהיינו, ניתן היה ללמוד מכך על הודאה מצידו של הנאשם לכך שהוא לא נהג ברכב בעת האירוע. בית המשפט קבע כי זהותו של נהג הרכב לא הייתה קריטית לשם הרשעת הנאשם, וזאת משום שלאחרון יוחסה עבירה של הרשאה לנהוג ברכב למי שאינו מוסמך לכך לפי סעיף 10ב' לפקודת התעבורה. הודגש כי זהותו של הנהג השני הייתה רלבנטית לצורך העמדתו לדין בנפרד בגין נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח, אך לא במסגרת ההליך דנן.