הרשעה בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת דרכים לאחר אי מתן זכות קדימה

דרגו את המאמר

תאונת דרכים קטלנית בעקבות אי מתן זכות קדימה

נהגים רבים בישראל אינם מקיימים את חוקי התנועה "אחד לאחד". אחת מעבירות התנועה "הפופולאריות" בקרב הנהגים הישראלים הינה אי מתן זכות קדימה. לדאבוננו, עבירה זו עלולה לגרום לתוצאות קשות. להלן דוגמא למקרה כאמור.

רכב אשר נכנס לצומת מבלי לתת זכות קדימה לקטנוע גרם לתאונת דרכים קטלנית. כתוצאה מהתאונה, נהרג רוכב הקטנוע. השאלה אשר עמדה על הפרק במסגרת הכרעת הדין בעניינו של הנהג, הייתה האם להרשיעו בגרימת מוות ברשלנות בגין אי מתן זכות קדימה. הנאשם טען כי יש לענות על שאלה זו בשלילה. לדבריו, היה מקום לייחס רשלנות משמעותית לרוכב האופנוע שנכנס לצומת במהירות מופרזת. 
 

[%Psakdin%]

כפי שצוין לעיל, הנאשם במקרה דנן נהג ברכבו ולא נתן זכות קדימה בהגיעו לצומת ובה תמרור עצור לכיוונו. כתוצאה מכך, הוא חסם את דרכו של רוכב הקטנוע. הרכבים התנגשו ורוכב הקטנוע נהרג. במסגרת משפט תעבורה שנערך לנהג המכונית, יוחסו לאחרון עבירות חמורות אשר הגיעו עד כדי גרימת מוות ברשלנות. נהג הרכב הציג טענות הגנה בשני מישורים – המישור העובדתי והמישור המשפטי.

טענות נהג המכונית

מבחינה עובדתית, נהג הרכב העלה טענות שונות בנוגע לשדה הראיה ומשך הנסיעה בצומת עד למפגש עם הקטנוע. מבחינה משפטית, הוא טען כי הוא אמנם לא נתן זכות קדימה כחוק, אך התוצאה הקטלנית נגרמה בשל רשלנותו של המנוח (שנהג כאמור במהירות מופרזת). בית המשפט לתעבורה דחה את טענותיו של נהג הרכב.

בהכרעת הדין נקבע כי שדה הראייה של הנאשם היה "פתוח בפניו ממקום עמידתו". דהיינו, נקבע כי הוא היה יכול וצריך להבחין ברוכב הקטנוע ולתת לו את זכות הקדימה. נהג הרכב ניסה לטעון כי הוא נכנס לצומת כאשר הוא ראה את הקטנוע והוא היה סבור שיצליח לחצות לפני הגעתו למקום. עם זאת, בית המשפט בחן את העדויות השונות וקבע כי הנהג לא הבחין בקטנוע עם כניסתו לצומת (וזאת, בין השאר, על בסיס סתירות בין גרסאותיו המוקדמות והמאוחרות).

בנוגע למהירות נסיעתו של המנוח, בית המשפט הדגיש כי אמנם הקטנוע נסע במהירות מופרזת, אך שיעורה לא הוכח. כמו כן, בית המשפט ציין כי גם אם הקטנוע נסע במהירות גבוהה, הרי שלא היה בכך כדי לסייע לנהג הרכב בטענותיו. הודגש כי האחרון היה צריך לתת זכות קדימה לקטנוע, בכל מהירות, ומרגע שזכות הקדימה הופרה, מדובר ברשלנות.

ערעורים למחוזי ולעליון

גם לאחר הרשעתו, נהג הרכב לא אמר נואש והגיש ערעור על הכרעת הדין לבית המשפט המחוזי. לדאבונו, ערעורו נדחה. בפסק הדין במחוזי נקבע כי בית המשפט לתעבורה בחן את הראיות בהרחבה, פרט אותן אחת לאחת, וקיבל את החלטתו על בסיס ניתוח מעמיק. דהיינו, נקבע כי לא היה מקום להתערב בהכרעת הדין הארוכה והמנומקת. בית המשפט המחוזי דחה גם את הערעור לגופו. טענותיו של המערער נדחו אפוא הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. מבחינת הסוגיה לגופה, נקבעו שתי מסקנות עיקריות:

1. המערער לא הבחין ברוכב הקטנוע בטרם הוא החל להיכנס לצומת.
2. חרף נהיגתו המהירה של הקטנוע, ולמרות שהמנוח נסע במהירות מופרזת בנתיב השמאלי (כאשר שני הנתיבים מימינו פנויים), לא נותק הקשר הסיבתי שבין הכניסה לצומת ללא מתן זכות קדימה לבין קרות התאונה.

הנהג הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לצערו, בית המשפט העליון לא סטה מהכרעת הערכאות הקודמות. דהיינו, בקשת הערעור נדחתה. בסופו של היום, נהג הרכב הורשע בנהיגה רשלנית אשר גרמה למות אדם. בעקבות הרשעתו, נגזרו עליו שישה חודשי מאסר בפועל, לריצוי בדרך של עבודות שירות, וכך פסילת רישיון לשבע שנים.