קיצור פסילה בעקבות התנהלות לקויה של המדינה במשפט תעבורה
| דרגו את המאמר |
|
קיצור פסילה בעקבות התנהלות לקויה של המדינה במשפט תעבורה
עפת (ב"ש) 28042-05-12
בחור צעיר רכב על אופנוע ונעצר על ידי שוטרים. השוטרים ביקשו מהאחרון להציג בפניהם רישיונות ולעבור בדיקת אלכוהול באמצעות מכשיר ינשוף. בתוך זמן קצר, התברר כי הרוכב נוהג בקטנוע ללא רישיון מתאים. כמו כן, הוא סירב לעבור את בדיקת האלכוהול. בעקבות האירועים הנ"ל, הרוכב קיבל שתי הזמנות למשפט, אחת בגין כל עבירה. שתי ההזמנות היו לאותו היום. הבחור הגיע לבית המשפט ללא עורך דין, ושם הסכים להסדר טיעון עם נציגת התביעה.
בהסדר הטיעון נקבע כי תוטל על הנאשם פסילה למשך חצי שנה בפועל. הנאשם היה בטוח שמדובר בהסדר טיעון הכולל את שתי העבירות. עם זאת, עד מהרה התברר לו שהוא נשפט בהעדרו בגין הנהיגה בשכרות, והורשע בדין. אי לכך, הצעיר פנה לעורך דין והגיש ערעור לביטול פסק הדין השני. פסק הדין השני בוטל ונערך משפט תעבורה חדש. בשלב ההקראה הנאשם העלה שתי טענות - סיכון כפול והגנה מן הצדק.
טענותיו נדחו והנאשם כפר בעובדות לגופו של כתב האישום. לטענתו, הוא דווקא הסכים לעבור את בדיקת הנשיפה, לאחר שהשוטרת הסבירה לו את משמעות הסירוב, אך כעת השוטרת לא הייתה מוכנה עוד לבצע את הבדיקה. בית המשפט דחה את טענות ההגנה וקבע כי יש להרשיע את הנאשם במיוחס לו. אי לכך, נגזרו עליו 24 חודשי פסילה (כפי שנגזר עליו בפסק הדין הקודם שבוטל). כאשר ניתן פסק הדין השני, הנאשם כבר סיים לרצות את הפסילה הראשונה. אי לכך, בפועל נגזרו עליו 30 חודשים של שלילת רישיון.
ערעור לבית המשפט המחוזי
הנאשם הגיש ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, המערער הלין הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. ב"כ הצעיר חזר בערעור על טענת הסיכון הכפול. נטען כי כאשר הוגשו שני כתבי אישום בגין אותה פרשה, מדובר גם בעילה להכרה בהגנה מן הצדק. הסנגור טען כי מרשו הוטעה על ידי נציגת התביעה כאשר הוצג לפניו הסדר הטיעון.
הודגש כי עד אשר בוטל פסק הדין השני, הפסילה של פסק הדין הראשון הסתיימה ולא היה כבר טעם בביטולה. לגופו של העניין, נטען כי לא היה מקום להרשיע את המערער וזאת משום שלא הוסברה לו משמעות הסירוב. נטען כי לאחר שהמערער קיבל הסבר, הוא הסכים לבצע את הבדיקה, אך השוטרת לא הייתה מוכנה לכך. בנוגע לעונש, הסנגור הדגיש כי מדובר בעונש חמור וזאת, בין השאר, משום שבית המשפט לא התייחס לפסילה שרוצתה זה מכבר בגין פסק הדין הראשון.
סיכון כפול והגנה מן הצדק
סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי לא דנים אדם פעם נוספת על מעשה אשר הוא הורשע בגינו הוא זוכה ממנו. המערער טען כי התנהלותה של המדינה במקרה דנן הייתה "בלתי ראויה" וזאת משום שהעובדות אשר ביססו את כתבי האישום היו ידועות זה מכבר. נטען כי לא היה מקום להביא לפיצול כתבי האישום ובכך לגרום לו לניהול כפול של ההליכים כנגדו. המערער טען גם כי הצעת הסדר טיעון בנוגע רק לאישום אחד תוך מצג שווא, וזאת כאשר במקביל הוא נשפט בהעדרו, גרמה ל"פגיעה בתחושת הצדק".
[%Psakdin%]
בית המשפט קבע כי יש לדחות את טענותיו של המערער. בפסק הדין הודגש כי לא מדובר באותו מעשה ואותה עבירה אלא ב"שתי עבירות שונות לחלוטין". נקבע כי הדבר היחיד שהיה זהה בין העבירות היה אלמנט הנהיגה, אך האלמנט השני - נהיגה בשכרות מול נהיגה ללא רישיון - היה שונה בתכלית. עם זאת, השופטת ציינה כי ייתכן ו"נפלה תקלה" בהתנהלות המדינה מול המערער.
למעשה, הדיון בתיק השכרות, אשר היה אמור להתקיים באותו היום, נדחה ללא ידיעת המערער והתקיים שלושה ימים לאחר מכן בהעדרו. השופטת קבעה כי "היה מקום להתחשב בכך בעת מתן גזר הדין". בפסק הדין הודגש כי סביר להניח שאם המערער היה נשפט על שתי העבירות גם יחד, הוא לא היה מתמודד עם 30 חודשי פסילה בפועל. צוין כי מדובר בבחור צעיר אשר בעברו היו רק 4 הרשעות קודמות בלבד שכולן בגין עבירות טכניות. יתרה מכך, נקבע כי סביר להניח שהמערער לא היה נקנס פעמיים. לסיכום, בית המשפט קיבל את הערעור בנוגע לאורך הפסילה, והעמיד אותה על 20 חודשים בלבד. כמו כן, הקנס שהוטל על המערער בתיק השכרות - בוטל.
