סמכות רשות הרישוי לפסול רישיון נהיגה בגין אי ביצוע קורס נהיגה נכונה
| דרגו את המאמר |
|
פסילת רישיון נהיגה בעקבות אי ביצוע קורס נהיגה נכונה וצבירת נקודות עבירה
עת"מ 19870-06-12
אי ביצוע אמצעי תיקון כגון קורס נהיגה נכונה, לאחר צבירת נקודות, עלול לגרום לפסילת רישיון. אחד היתרונות של אמצעי התיקון הינו בכך שהם מביאים לביטול נקודות מהעבר. מנגד, השתהות בביצוע קורסי נהיגה נכונה עלולה להחמיר את המצב וזאת משום שהיא מביאה להצטברות הנקודות. להלן דוגמא למקרה כאמור.
[%Psakdin%]
רשות הרישוי הטילה פסילה למשך שלושה חודשים על נהג, והתנתה את חידוש רישיון הנהיגה שלו בביצוע אמצעי התיקון אשר הוטלו עליו (בדמות שני קורסי נהיגה נכונה - קורס בסיסי וקורס מתקדם). כמו כן, רשות הרישוי דרשה מהנהג לעמוד גם במבחן עיוני (תיאוריה). ההחלטה המדוברת התקבלה על ידי רשות הרישוי בגין צבירה של 62 נקודות תעבורה.
במסגרת ההחלטה על הפסילה נטען כי הנהג הוזמן בשנת 2006 לקורס נהיגה בסיסי בעקבות צבירת 12 נקודות עבירה משנת 2005, ובשנת 2010 הוא זומן לקורס נהיגה מתקדם (ייעודי) בגין צבירת 28 נקודות עבירה בין השנים 2005-2009. דא עקא, הנהג לא ביצע את הקורסים המדוברים אלא רק במאי 2012 (לאחר קבלת הודעת הפסילה). נכון ליולי 2010, נצברו לחובתו של האחרון 42 נקודות עבירה. זאת ועוד, בין השנים 2009-2011 הנהג המשיך וצבר 20 נקודות עבירה נוספות אשר בגינן הוא חויב בקורס נהיגה נכונה בסיסי נוסף (אותו הוא טרם ביצע).
עתירה לביטול הפסילה בטענה שהמכתבים והזימונים לא הגיעו ליעדם
הנהג הגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים עתירה לביטול הפסילה וזאת בטענה כי הוא לא קיבל את ההודעות אודות החובה לבצע את הקורסים המדוברים. לדבריו, אם הוא היה מקבל הודעות כאמור, הוא היה בהחלט מבצע את המוטל עליו. הנהג הוסיף כי בשל חלוף הזמן, הוא לא הצליח לברר עם רשויות הדואר את עובדת אי מסירת המכתבים הרשומים. כמו כן, הנהג טען כי פסילת רישיון הנהיגה שלו, בהיותו איש משפחה הזקוק לרכב לצורכי עבודתו, הייתה עלולה לגרום לו ולבני משפחתו לנזקים כלכליים קשים ביותר.
העותר לא חלק על ביצוע העבירות וצבירות הנקודות. עם זאת, הוא עתר לכך שבית המשפט לעניינים מנהליים יבטל את החלטת הרשות לפסול את רישיון הנהיגה, וזאת משום שהנקודות הרבות לא היו נצברות במידה והוא היה מקבל כראוי את המכתבים הרשומים ומבצע את אמצעי התיקון.
המדינה מוכיחה את שליחת המכתבים
המדינה טענה כי יש לדחות את העתירה, הן מחמת שיהוי והן משום שהנקודות עודן עומדות בתוקפן וממשיכות להצטבר. באשר לשליחת המכתבים הרשומים, המדינה הציגה אישורים אודות שליחתם למקום מגוריו של העותר. כמו כן, הודגש כי טרם פסילת רישיון הנהיגה, המדינה שלחה לעותר שתי תזכורות נוספות. לסיכום, המדינה טענה כי נוכח האינטרס הציבורי הגורס שיש להיאבק ללא פשרות בעברייני התנועה, אין לסטות מהדין המהותי ו/או להפלות לטובה את העותר (לעומת נהגים אחרים אשר לא ביצעו את אמצעי התיקון בהם הם חויבו).
בית המשפט לעניינים מנהליים בחן את העתירה וקבע כי דינה להידחות. בפסק הדין נקבע כי היות והוכח שהמכתבים המזמנים את העותר לקורסי הנהיגה אכן נשלחו, הנטל בנוגע לאי הגעתם הונח לפתחו של האחרון. נקבע כי העותר לא הרים את הנטל האמור ולא הוכיח שהמכתבים לא הגיעו ליעדם מסיבה כזו או אחרת (לדוגמא, שינוי כתובת או שהות בחו"ל). בנסיבות האמורות, בית המשפט קבע כי יש לראות בעותר כמי שקיבל לידיו את המכתבים אך לא ביצע את המוטל עליו אלא לאחר שהבין כי פסילת רישיון תהיה מנת חלקו.
"היות והנהג לא התייצב לביצוע קורסי הנהיגה כפי שהוטל עליו, תקופת צבירת העבירות לגביו הוארכה בהתאם לתקנה 547(א) לתקנות התעבורה", נקבע בפסק הדין, "אי לכך, ולאחר שהאחרון צבר 22 נקודות נוספות, תוקפן הוכפל והוארך משנתיים לארבע שנים. היות והוא צבר 36 נקודות עבירה, רשות הרישוי הייתה רשאית לפסול את רישיון הנהיגה שלו למשך שלושה חודשים ולחייבו בעמידה בבחינה עיונית".
